
מצעד החיים
מצעד החיים מתקיים יום יום בארץ ישראל. מצעד החיים הראשון התקיים ב 1988 לאחר פתיחת שערי פולין. השם 'מצעד החיים' ניתן כמשקל נגד למצעדי המוות

מצעד החיים מתקיים יום יום בארץ ישראל. מצעד החיים הראשון התקיים ב 1988 לאחר פתיחת שערי פולין. השם 'מצעד החיים' ניתן כמשקל נגד למצעדי המוות

לפני מספר שבועות התכנסו בכנסת ישראל בירושלים עשרות אנשים כדי לדון במעמד השבת בחברה הישראלית. היו שם נציגים מכל המגזרים (או כמעט): דתיים וחילוניים, בני
ישיבות ההסדר – כשמן כן הן. הן הסדר. הן הסדר בין שתי משימות עילאיות שאנו מאמינים שחובה עלינו למלא את שתיהן. האחת – תלמוד תורה,

"והייתם נקיים": קודם לכתיבת הדברים הרצופים בזה אני מבקש להדגיש כי אין הם נוגעים לי ולרבנים רבים רבים הנמצאים במעמדי. אני לא עובד מדינה, ולא
דרור מרמור, עורך נדל"ן ב"גלובס"- פרשה וכלכלה למה "ויקחו" ולא "ויתנו" לי תרומה? התשובה "הקלאסית" אומרת שיותר משתרומה היא מעשה של נתינה לאחר היא דווקא

ה"תרומה" – ההתנדבות, הייתה מאז ומתמיד אחד המאפיינים המרכזיים בעולמה של החברה היהודית. מאות ואלפי הגמ"חים המצויים בחברה הדתית יעידו על כך: למן מוצץ ושרוך

פסוקו של יום להלן תקציר מחשבותיו והרהוריו של ראש הממשלה ביושבו מול הארון: "…אם זה מה שהם אומרים עליו אחרי מותו- אז מה הם יגידו
ברית הקודש שנחתמת במעמד הר סיני בינינו ובין ריבונו של עולם מוכתרת ב"אנכי ד' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים". משמעותה של ברית זו

הכרת הטוב אני לא אוהב את העליהום הישראלי התקשורתי והציבורי ואת השמחה לאיד לנפילתם של הטייקונים. לפעמים יש בישראליות איזו תכונה מגונה – והיא השמחה
אחד מהכלים המכוערים בעולמה המפואר של המחלוקת הוא ייחוס מניעים שליליים לבעל הפלוגתא שלך. ייחוס זה ממיר את הדיון על הטיעונים עצמם בביקורת על כך