הרב שי פירון רק לפני ארבע מאות שנה נכתבה התשובה הבאה. רבי יעקב חאגיז, מגדולי דורו שחי בפאס שבמרוקו, בקושטא שבתורכיה, באיטליה ובירושלים התייחס לשאלה
מנהיג ציבור הנוהג בכספי ציבור שלא כדין פוגע בשלושה מעגלים: המעגל הראשון הוא מעגל הגזל הפשוט. יש הסוברים בטעות כי אם אין דמות מזוהה שהיא
חופש הביטוי הוא מזכויות היסוד המדוברות ביותר בדמוקרטיה המודרנית. לא מעט חוקרי משפט מגדירים אותו כ"זכות על", אשר גם במסגרת הקשת הרחבה של הזכויות החוקתיות
שחיתות שלטונית עלולה להופיע בשתי צורות. ראשונה שבהן היא לקיחת טובות הנאה אישיות הדומות לגניבה ולגזילה. איש ציבור השולח יד בכספי ציבור, מעניק טובות הנאה
חרב הפיטורין המאיימת על צוארי רבים מעם ישראל ומבצעת את זממה מחייבת היערכות חברתית כוללת מולה. בשבת "תרומה" מטבע הדברים עולות המחשבות של התמודדות עם
תורה אחת ניתנה למשה בסיני. תורה רווית מחלוקות אנו פוגשים כיום. הפער בין היותה של התורה אחת לבין העולם המגוון שאנו פוגשים היום בואר על
"ויאמר לרשע למה תכה רעך" – אלו דברי התורה הראשונים אותם לימד משה רבינו את עם ישראל. קודם לכן הוא נחלץ להציל איש עברי מיד
הנימוק בו "שכנע" משה רבינו את הקב"ה לא לפגוע בעם ישראל בעקבות חטא העגל הוא נימוק המופיע כמה פעמים בכתבי הקודש: "וַיְחַל משֶׁה אֶת פְּנֵי
ביום ג' הקרוב, יום התקדש חג, נצא כלל ישראל וניגש לקלפיות, שם נטביע את חותמנו על השנים הקרובות של המדינה אשר אינה ה' לתת לנו.
הרוחות סערו השבוע, בארץ ובעולם, בעקבות נאומו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בקונגרס האמריקני. אם נשכיל להניח בצד את כל המחלוקות הפוליטיות, את כל הקטנוניות
