כל המאמרים במדור הפרשה בחיי המעשה

את פרשת פנחס נקרא יומיים לאחר י"ז בתמוז. בתחילת ימי חשבון הנפש והאבלות על החורבן של 'בין המצרים' – שבין י"ז בתמוז לט' באב. חז"ל

סיפור הקיום של העם היהודי רצוף אתגרים קיומיים. בשלושת אלפים שלוש מאות שלושים וחמש שנים שעברו מאז עלה על במת ההיסטוריה, ביציאת מצרים, ואף בחמש

כיצד מתמודדים עם משבר לאומי חמור? המערכת השלטונית נוטה לפעול לפתרונו בדרך ה'קלה', ע"י הפעלת הכלים השלטוניים שמסורים בידה, של אכיפה באמצעות כח וסמכות. הגם

חברה אנושית, מעצם טבעה, זקוקה להנהגה שתוביל אותה, ותדאג לצרכיה. לשם כך היא מעמידה בראשה אנשים שינהיגו אותה ומעניקה להם כח, שליטה וסמכויות. פעמים רבות

המידע משמש את האדם לגיבוש עמדות ולקבלת החלטות. מאז שחר ימי האנושות נעשה שימוש בהפצת מידע כדרך להשפעה על דעתו של הזולת. לאורך השנים התפתחו

צורת המנורה מבטאת את האפשרות להוביל את השונות להשלמה הדדית ולא למאבק של ניגודים יש משמעות גדולה לעיון בפרשת בהעלותך ובהפטרתה בתקופה של מחלוקת פנימית

רק באמצעות התמדה ב'קביעות עיתים ללימוד תורה' ניתן לשלב את הקדושה וערכיה בתוך חיי החול והעשייה ערב חג השבועות 'זמן מתן תורתנו' וערב שבת 'נשא',

לא בכדי נבחר המדבר להיות המקום שבו עם ישראל עבר את 'סדרת החינוך' המעצבת שלו בכל שנה אנו חוזרים לקרוא בספר 'במדבר' ומזכירים לעצמנו שלב

המונח 'מלחמה רב-זירתית' הולך ונהיה שגור בפי הציבור. ממונח צבאי שהיה נידון בחדרי חדרים של כוחות הביטחון, לפני כשנתיים הוא התחיל לחלחל באופן הדרגתי לשיח

התרגולות הבסיסיות שלמדו אותנו ב'לוחמת הפרט', בראשית דרכנו בטירונות, נועדו להטמיע בלוחם תובנות והתנהגויות חיוניות למצבי לחימה. אחת מהן – מיד לאחר סיום כיבוש היעד