כל המאמרים במדור מועדים

ארבעת המינים המסמלים לדעת קדמונים את האחדות, ואת מקום כל מרכיבי החברה והאומה באגודה אחת מעלים מטבע הדברים שאלות רבות ביחס למהותה של אחדות זו.

בהמשך לעיון שהבאנו בשבוע שעבר בסוגיה זו, מן הראוי לצטט כאן גם את דבריו של שר התורה, ומי שנחשב בר-סמכא יותר מכל גדולי הדורות בסוגיות

אחת התופעות המאפיינות ביותר את מדינת ישראל היא ריבויים של גנרלים בצמרת השלטון. כל אלוף – "מלך", ראש ממשלה או שר, או, למצער, יו"ר דירקטוריון

חג החנוכה מציף מחדש את עולם הדימויים של "מתייונים" ו"חשמונאים", ובעזרתם של דימויים אלה מתחלק העולם לרעים ולטובים. חלוקה זו מסייעת מאוד לאדם המבקש להגדיר

האחת התופעות המפליאות את לב כל המעיין בתורה בכלל, ובספר בראשית בפרט, הוא תדמיתם האנושית של אבות ואמהות האומה. בין אם נקבל את הדברים כפשוטם,

"והמצוה הי"ח היא שצונו שיהיה לכל איש ממנו ספר תורה לעצמו". כך פותח הרמב"ם את הדיון במצוות כתיבת ספר תורה בספר המצוות שלו (מקור המצוה

לו היינו שואלים אדם מן היישוב מהו המאורע או הנס המרכזי שמציין חג החנוכה, היה משיב, קרוב לוודאי: נס פך השמן. אחרים היו מצביעים, אולי,

בין שאר ההכרעות שנעשו בועדת סל הבריאות לקראת שנת 2009 למניינם הייתה אחת הנובעת מטבע האדם ולא מסיבות רפואיות: ההכרעה שלא להכניס לסל תרופות נגד

מעוז צור – לך נאה לשבח? בנימין מונק – מנהל מכון ירושלים לחזנות בהתקרב חג החנוכה, משנה לשנה אנו חוזים משתאים בתופעה מעניינת: דומה שאין

מי רוצה להיות יווני? לביאור נצחון המכבים פנינה נויבירט מספר ימים קודם למסיבת חג החנוכה בגן הבהיר לי בני: "בהצגה אני מגלם יווני. כולם רצו