כל המאמרים במדור מועדים

בפתיחה לליל הסדר אנו מכריזים כי אנו מזמינים את כל הצריך לכך לבוא ו"לפסוח" עמנו, ולהיות יחד אתנו בליל הסדר. הכרזה זו מעלה שאלות רבות,

המדרש במסכת מגילה (ז:) מגולל אירוע תמוה אשר התרחש בעיצומו של חג הפורים: "רבה ורבי זירא עבדו (קיימו) סעודת פורים בהדי הדדי איבסום קם רבה

חננאל ובר, רו"ח, MBA מגילת אסתר מסתיימת, כידוע, בפסוק "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" (אסתר ח, טז). האמנם? האם כל היהודים זכו לאותה הרגשה

  אחד הפיוטים החשובים שנכתבו לימי הפורים בתולדות עמנו הוא יצירתו של הפייטן הדגול לוין קיפניס, "אני פורים" (באמת! קיפניס, חתן פרס ישראל, כתב מאות

מגילת אסתר מתארת מהפכים שונים. בפורים אנו מציינים בעיקר את המהפך שהביא להצלת עם ישראל. אולם יש במגילה גם מהפך הקשור לדמותה של אסתר. המגילה

אחד המאפיינים הבולטים של ההיסטוריה היהודית הוא חוסר הביטחון. בהיותה בגלות, כבשה בין שבעים זאבים, חשה תמיד כנסת ישראל אי נוחות, היעדר יציבות וחוסר ביטחון

בימים אלה אנו עומדים בעיצומם של ימי ספירת העומר. מקורה של מצוה יקרה זו בפרשתנו: 'וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע

את ספירת העומר אנו סופרים מהיום הראשון עד יום הארבעים ותשע, בסדר עולה. מכאן שהמבוקש בספירת העומר איננו תאריך היעד בלבד, חג השבועות (שהרי לו