ולוואי, ויזכה אותנו ריבונו של עולם, ואנו ניענה בבחירתנו החופשית לכך, לשוב ולעסוק בנושאים העיקריים והחשובים ביותר בעולמנו. מהמסד עד הטפחות. המסד הוא עצם הקיום:
מנהיגי האומה צריכים להיות טובי עין, שאינם מביטים בעוינות על אזרחים שאינם שותפים לדרכם בראש השנה של כל שנה רגילה תקיעות השופר קוראות לנו: "עורו
היה לי פעם מרצה באוניברסיטה שהתלונן על השימוש הנרחב שהשפה העברית עושה עם המילה 'לב', וטען שמקור ההרגשות שלנו הוא במוח, הלב הוא רק משאבת
כאשר בית המקדש היה קיים, תקעו בו אפילו בשבת, אך לא היו תוקעים בשאר המדינה מחשש שמא יטלטלו את השופר ברשות הרבים האם יש
לתפילה פנים שוחקות. לתשובה – פנים זועפות. דימוי מעין זה קנה לו שביתה, לא אחת, בתודעתם של רבים. תפילה, בוודאי בחלקיה ה"רכים", שכוללים פרקי תהלים,
עשרת ימי תשובה מעניקים את זמן ההסתגלות ההכרחי – או אז יגיע הלב בהכנעה ליום הקדוש שורת ההיגיון אומרת כי יום כיפור צריך לנעול את
זה הזמן לסלוח: חודש אלול והימים הנוראיים הם זמן סליחות – שלנו כלפי הבורא, כלפי הסובבים אותנו וגם בינינו לבין עצמנו. האם יש פגיעות שהן
האם אנו עומדים לפני ה' כקבוצה או כיחידים? האם באנו לבית הכנסת כדי להתפלל אחד עם השני או רק אחד ליד השני? מנהגים שונים נהוגים
אחד מהמובנים של ה'תשובה' הוא 'השיבה' למסלול הנכון שיביא אותנו ליעד של חיינו, הפרטיים והלאומיים ליל כוכבים בדרום. כיום וחצי לפני סוף הגיבוש, לאחר ימים
דְּרֹשׁ סְלִיחָה: כמו במוצאי השבת הזו, גם שנים רבות אחורה, התכנסו יהודים רבים בתפוצות העולם לאמירת סליחות. ביל גרוס, מגדולי אספני היודאיקה בעולם, מספר לשבתון
