בפרשת 'וילך' ה' מעביר למשה מסר אחרון, שונה ודרמטי: "הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא בָא שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ וַעֲזָבַנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ". את העונשים שיגיעו לעם ישראל אם הם יחטאו, אנחנו פוגשים במקומות שונים בתורה. אולם, פה מדובר על עובדה, הם לא עשויים לחטוא אלא יחטאו בוודאות. נקודה.
בשלב זה משה, שניסה 40 שנה ללוות ולחנך את העם ולהראות לו את הדרך, מבין כי אין ברירה: "כִּי יָדַעְתִּי אַחֲרֵי מוֹתִי כִּי הַשְׁחֵת תַּשְׁחִתוּן וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים כִּי תַעֲשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה' לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם". מייד לאחר מכן הוא מעניק להם את שירת האזינו.
השירה כתובה בצורה חריגה משאר פרשיות התורה. היא מלאה במשלים, סמלים ורמזים. למה "דור עיקש ופתלתל" זקוק לשירה? שיר הוא פתרון למצב שהמילים הרגילות כבר אינן מספיקות. הוא סמל שיכול למשוך תשומת לב, ואולי גם להישאר בזיכרון התרבותי של עם ישראל. משהו שניתן לחזור אליו כאשר נהיה שרויים בחטא.
בתחילת הפרשה נראה כי השירה דווקא ממוענת לשמיים ולארץ, לגורמים מחוץ לעם ישראל. זה הזכיר לי כי בפסיכולוגיה הארגונית היה נהוג בעבר להתייחס לארגון כמערכת סגורה. יש בארגון מחלקות שונות המשפיעות אחת על השנייה, והגורמים החיצוניים לארגון זכו להתייחסות מועטה. משנות ה-30 חלה התפתחות בתחבורה ואיתה הלקוחות, הספקים והעובדים הגיעו ממקום למקום. הטכנולוגיה שהמשיכה והתפתחה העצימה את התהליך, וכעת נפוצה גישת המערכות הפתוחות.
לא רק ארגונים גלובליים וגדולים, גם בעל חנות מכולת קטנה מושפע מהקניות ברשת, יכול להרחיב את מעגל הספקים ומושפע מטרנדים ברשתות החברתיות. בהקשר הזה עם ישראל הוא גם מערכת סגורה "עם לבדד ישכון", אבל תמיד גם מקיים יחסי גומלין, משפיע ומושפע מהעמים סביבו – לטוב ולרע.
מתוך כך שירת האזינו מיועדת גם לשמיים ולארץ, שכאשר יחזו בנו מושפעים מהעמים מסביב ומגיעים לשפל, יזכרו שהקשר הזה לעולם יכול להביא גם לקידוש ה' ולעלייה על דרך המלך: "הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ".
השירה היא דרך יצירתית להעביר מסרים גדולים, שלפעמים מילים פשוטות לא יכולות להעביר. במידה רבה זהו תפקידו של השופר. כשאנחנו שומעים אותו כיחידים וכעם, נוכל לחשוב יחד על תיקון בתוכנו פנימה, אך גם על הממשקים השונים שיש לנו עם העולם שבחוץ. בתקווה לקידוש ה' ולא לחילול ה'.