כל המאמרים במדור מועדים

ראשי ההתיישבות ביהודה ושומרון הזיזו הכל הצידה וריכזו מאמץ בהתנעת מהלך הריבונות. ברקע דבריו של הנשיא טראמפ ,כי לא יאפשר לספח חלקים מיהודה ושומרון, יצאה

בימים אלה של מועדים מכוננים ושל ארועים דרמטיים במולדתנו האהובה, אני חש בקיומו של איבר נוכח ובלתי נספר: העבריות. שרטוטיו בולטים היטב בפרשת 'ניצבים', המשמשת

מזמור "לדוד ה' אורי וישעי" הוא פרק כ"ז בתהילים. נהוג לקרוא אותו מדי יום מתחילת חודש אלול ועד יום הושענא רבה. ברוב קהילות ישראל נוהגים

ההלכה קובעת: מצטער פטור מן הסוכה. כלומר אדם שהישיבה בסוכה מֵסֶבה לו צער, פטור מהשהות בה. מקורה של הלכה זו נלמד מן מהפסוק "בסכת תשבו

כיצד נחגוג את שמחת תורה הקרב ובא? דומה שאין אדם אחד שלא יהרהר בתפילת שחרית היכן הוא היה לפני שנתיים, כשהשמועות על חדירות מחבלים, חטיפות

בחג הסוכות אנו חשופים לקולות. דפנות הסוכה והגג הפתוח לכוכבים, משרטטים עבורנו מציאות אפשרית חדשה מחוצה לנו ובתוכנו. בחג הסוכות אנו נשמעים. פעם ניגשו אלינו

מצוות הסוכה קשורה ליציאת מצרים, כפי שכתוב: "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

עיון בפסוקי התורה מלמד, שיש שני הקשרים עיקריים לחג הסוכות. בספר דברים מודגש האופי החקלאי של החג – "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ

שמחת תורה ההולכת וקרבה אינה יכולה שלא להוליכני שנתיים לאחור אל שמחת תורה תשפ"ד, יום הטבח הנוראי; ושמחת תורה תשפ"ד אינה יכולה שלא להחזירני 50