אבי רט (מנהל חינוכי ועורך התלמוד הישראלי [מדיסון])אירועי השנים האחרונות, ובמיוחד החודשים האחרונים, בהם מצאנו את עצמנו פעם אחר פעם רצים לקול האזעקות למקלטים ולממ"דים, מוקפים בבני המשפחה, ומנסים לשמור על הביטחון הפיזי והנפשי, ועל התא המשפחתי- איתגרו אותנו במובנים רבים למצוא בתוכנו את כל כוחות הנפש והרוח.
מוקפים מסביב ברעשי רקע רבים- של תקשורת, ערוצים, פרשנים, רשתות חברתיות, ווצאפים וכן הלאה, ומנסים מתוך ההמולה והרעשים סביבנו להתארגן לקראת החג, ולמצוא בתוכנו את נקודת האיזון והשקט הפנימי, את מקורות החוסן והאמונה, את האופטימיות והתקווה.
לכאורה הכל סביבנו מתוחכם- הטכנולוגיות, הפרשנויות, הבינה המלאכותית, ובתוך כל ההמולה הזו אחד מסודות קסמיה ונצחיותה של היהדות הוא הפשטות.
הוד, הדר וקסם רב נסוך זה אלפי שנים על המסורת היהודית לא בגלל תיחכומה ומורכבותה, אלא בדיוק ההיפך- בגלל פשטותה.
כל העולם מתחבט בשאלה כיצד מחברים בין דורות, וכיצד מגשרים על פערים וגילאים? דרכו של עולם שכל דור חדש בטוח שהוא יודע הכל, שהוא הכי חכם שהוא ימציא את הגלגל מחדש, ועולם ישן עד היסוד נחריבה.
הפער בין הדורות, שלא לומר הניכור והניתוק בין דור ההורים לילדים הוא מובנה וקיים ומשמעותי בכל התרבויות. ההורים והמורים לדורותיהם התמודדו עם אתגר הפער הזה, וחיפשו דרכים לגשר עליו ולהמשיך את המורשת והסיפור.
והנה בא העם היהודי בשיא הפשטות ואמר לאנשיו ולעולם כולו- הסוד הוא בפשטות. אל תחפשו פתרונות ברשתות החברתיות או בבינה המלאכותית שתעשה לכם את העבודה, אל תחפשו פטנטים, מצגות, הולוגרמות וטכנולוגיות מתוחכמות. אל תבנו פסלים ואנדרטאות בכיכרות כדי לספר את הסיפור.
הפטנט והסוד הוא הרבה יותר פשוט- שבו פעם בשנה עם הילדים סביב השולחן, תעשו להם סדר בראש, במחשבה ובאמונה- וספרו להם את הסיפור היהודי, הפרטי והלאומי, בגוף ראשון, כאילו ממש הייתם שם למרות שחלפו להם אלפי שנים. פשוט מאד- שבו ודברו. כמה פשוט ככה יעיל .
לפני שנים שמעתי ראיון עם אחד ממנהיגי וראשי התנועה הקיבוצית. המראיין שאל אותו מדוע הרעיון הקיבוצי לא הצליח, ומדוע רבים נטשו את הקיבוצים, וקיבוצים רבים הופרטו? הרי בסך הכל מדובר על חבורה אידיאליסטית ורעיון חשוב של שיוויון וכו'- אם כך למה בעצם אין המשך משמעותי לרעיון ולתנועה הקיבוצית ? 'איפה טעיתם', שאל המראיין.
תשובתו של אותו מנהיג פועלים הייתה פשוטה ונוקבת: "חשבנו שהסיפור מובן מאליו. לא טרחנו להמשיך ולספר אותו לדורות הבאים, שגם לא רצו כל כך להקשיב. התברר לנו באיחור כואב ששום סיפור איננו מובן מאליו, אם לא מספרים אותו".
רבי נחמן מברסלב הרבה לדבר על פשיטות ותמימות. המצה המהווה את מרכז ומהות חג הפסח כולה פשוטה- קמח ומים. השופר של ראש השנה פשוט – לא חשמלי וללא אפקטים. גם התקיעות שלפני ואחרי נקראות בשפה ההלכתית- 'פשוטה שלפניה ופשוטה שאחריה'.
ליל הסדר ראוי לקבל 'פרס נובל' על תרומתו לאנושות לא רק בגלל תרומתו לחירות ולחופש היהודי, העולמי והאנושי, אלא גם בגלל הדגם הייחודי של הדרך בה הדברים שומרים על נצחיותם ועל הרלוונטיות שלהם זה אלפי שנים- יושבים ביחד ומספרים את הסיפור. פעם אחר פעם, שנה אחר שנה, דור אחרי דור- והנה זה עובד.
אין כוח בעולם שיכול לעמוד מול 'מה נשתנה' פשוט של ילד יהודי קטן. אין כוח בעולם שיכול לעמוד מול עיניו הנוצצות של הילד כאשר הוא מחזיר את האפיקומן, אין כוח בעולם שיכול לעמוד מול הנחת היהודית של דורות הסבים הסבתות וההורים הרואים את ילדיהם ממשיכים את המסורת, ואין כוח בעולם שיכול לעצור את הסיפור הפשוט ואת הפשטות שבסיפור.
הפשטות הזו היא זו שעמדה לאבותינו ולנו. שלא תיחכום וחכם אחד עמד עלינו לכלותנו, אל שבכל דור ודור עמדו עלינו כאלו ואחרים לכלותנו פיזית ורוחנית, על ידי טילים והתקפות, התבוללות והיטמעות, תחכומים, סנוורים, והבטחות סרק זוהרות. והקב"ה הצילנו מידם בפשטות.
ביום הולדתו הארבעים, ביקש האדמו"ר מפיאצסנה, הרב קלונימוס קלמיש שפירא הי"ד [ורשה, 1189-1943, נרצח בטרווניקי, פולין] את הבקשה הבאה:
"ומה אקבל עלי – ללמוד יותר? כמדומני שמה שאפשר לי שלא ללכת בטל – אינני הולך בטל. להתרחק מן התאוות – אם אין יצרי מרמה אותי, ברוך ה' איני משועבד כל כך לתאווה גופנית חס ושלום. ומה חסר לי? פשוט להיות יהודי…פשוט רוצה אני מעתה להתגייר, ולהיות מעתה יהודי. ריבונו של עולם הושיעני…קרב אותי אליך והכניסני היכל לפנים מהיכל. קשור אותי אליך לעולם ועד".
חג כשר שמח ושקט, עם הרבה רוגע ושלווה, וחירות הגוף והנפש.
