כל המאמרים במדור מועדים

יהודי אתיופיה לא חיו את תודעת החורבן. הם חיו בתודעה עמוקה של גאולה ושל חלום, כיסופים ותשוקה לירושלים. הם חשבו שירושלים כולה עשויה מזהב, שמהברזים

בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, (בשנת תש"א–1941), עמד הרב הראשי לישראל, הרב יצחק הרצוג, לשוב לארץ מארה"ב. באותה עת שעטו חייליו של הפילדמרשל הגרמני רומל,

השבת שלפני תשעה באב מכונה שַׁבַּת חֲזוֹן על שם ההפטרה הפותחת במילים – "חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים" (פרק א'). ההפטרה

איזה ביטוי צריך להיות בימי הצום על החורבן לעובדה שריבונו של עולם שינה את פני ההיסטוריה, ושבנו לאדמתנו? "…אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ: דַּבְּרוּ אֱמֶת אִישׁ

אולי זה יפתיע רבים, אך יום חמישי האחרון, י"ב סיוון, הוא חג השבועות במנהג יהודי אתיופיה. מה עניין חג השבועות בי"ב בסיוון להר סיני? איך

אפשר להגיד הרבה דברים על 'החרדים', על תפיסות שלהם, על ההנהגות שלהם, ועוד, אבל שורש התפיסה החרדית קשור לתפיסה שמיום שניתנה תורה היא כבשה את

העגלה המלאה: ישיבה חילונית ולימודי גמרא לחילונים – אלו רק חלק מהיוזמות שנותנות מענה לאנשים חילונים שמעוניינים להעמיק בלימודי היהדות ולהתחבר לזהות היהודית שלהם –

הנתינה הכפולה אינה היסטורית בלבד, אלא חייבת להנחות את דרכנו גם כיום בימים בהם המקדש קיים, חג השבועות הוא בראש ובראשונה חג שתי הלחם. כמו

ישנם ימים בהם נדרש האדם להתמודד מול המציאות, השבר, האתגר והחזון גם ברמה האישית הפרטית והמשפחתית, וגם ברמה הקהילתית- לאומית זו מול זו ניצבות מולנו

למרות שאין לכך אזכור מפורש בכתובים, חג השבועות נתקדש במסורת ישראל, מימים ימימה, כחג מתן תורה. רבבות אנשים, נערים וזקנים, גברים ונשים, ישראלים ובני הגולה,