סא"ל הרב אודי שורץ, ראש ענף ההלכה, הרבנות הצבאיתשאלה: האם חיילים בני אשכנז השוהים בשטח אויב רשאים להקל ולאכול קטניות?
תשובה: "מבצע פסח", שאותו מובילה הרבנות הצבאית, מתקיים השנה בצל מלחמת "חרבות ברזל". כמדי שנה, כלל מטבחי צה"ל יוכשרו לפסח כהלכה על ידי סגלי הרבנות הצבאית. המזון שיוגש ביחידות צה"ל החל מיום ההכשרה הוא מזון כשר לפסח ללא קטניות, כפי שנהוג תמיד. גם חברות ההסעדה האזרחיות המספקות מזון ליחידות צה"ל, יספקו כולן מזון כשר לפסח ללא קטניות.
יש כוחות המצויים בשטח אויב ובשטחי לחימה, אך ניתן לשנע להם מזון חם: מחברות הסעדה (קייטרינג) או ממטבח צבאי מבשל. המזון הזה יהיה כולו כשר לפסח ללא קטניות.
עם זאת, במקומות שאליהם לא ניתן לשנע מזון כלל, מענה ההזנה יתבסס על מנות קרב כשרות לפסח. מנות אלה מכילות מוצרים כשרים לפסח ללא קטניות, כגון טונה במים, קרקרים מתפוחי אדמה, ריבה וממרחים ועוד; וכן מוצרים כשרים לפסח המכילים קטניות, כגון תירס, שעועית, גרגירי חומוס, בוטנים, חלווה ועוד.
כמובן, בצד אותן מנות קרב, יסופקו לכוחות מצות בכמות מספקת, כולל מצות "שמורות", וכן שתייה קלה, תה, קפה וסוכר – כולם כשרים לפסח ללא קטניות. לקראת ליל הסדר תספק הרבנות הצבאית גם "מנות מצווה", ובהן כלל המאכלים הנדרשים כדי לקיים את מצוות החג: מצות שמורות, מיץ ענבים וכוסות, כרפס, מרור, חרוסת וכו'.
פוסקי אשכנז לדורותיהם התירו לאכול קטניות בפסח בשעת הדחק, כאשר היה קיים מחסור במזון. כך סיכם זאת המשנה ברורה (סימן תנ"ג ס"ק ז'): "ומכל מקום בשעת הדחק שאין לאדם מה לאכול מותר לבשל כל המינים חוץ מה' מיני דגן", ובשער הציון שם הוסיף: "וכן ידוע שהתירו חכמי הדור כמה פעמים בשני בצורת".
אומנם, מצאנו בין הפוסקים הגדרות שונות ל"שעת הדחק". ב"חיי אדם" (קכ"ז א') כתב שההיתר הוא דווקא "בדוחק גדול", ובספרו "נשמת אדם" (קי"ט כ') הוסיף שהתירו רק כאשר היה "רעב גדול" שגבל ממש בפיקוח נפש. דברים דומים כתב בשו"ת דברי מלכיאל (א' כ"ח), שההיתר היה אך ורק כאשר היה "יוקר נורא מאוד". אומנם, יש פוסקים שנקטו הגדרות מחמירות פחות והסתפקו בכך ש"היוקר האמיר" (שו"ת צמח צדק לובאוויטש, אורח חיים נ"ו).
גם בשו"ת חתם סופר (אורח חיים קכ"ב) כתב להקל על יהודים שגויסו בכפייה לצבאות זרים לאכול קטניות, כאשר הדבר אפשר להם להימנע מאכילת חמץ.
ב"תקופת הצנע" בימי קום המדינה, סברה הרבנות הראשית לישראל כי הדוחק הוא כזה שאכן מתיר אכילה של קטניות, ופורסמו היתרים גורפים בנדון (שו"ת היכל יצחק, אורח חיים נ"ב; שו"ת קול מבשר, א' פ').
אגב, המשנה ברורה (הנ"ל) מוסיף שקטניות הותרו גם לחולה, אפילו אם מדובר על חולה שאין בו סכנה, והפוסקים הסכימו שהתירו אכילת קטניות גם לתינוקות או לילדים קטנים הזקוקים לכך.
מדיניות הרבנות הצבאית היא שמלחמה ממושכת בשטח אויב, כאשר אין מזון חליפי אחר, בוודאי מוגדרת "שעת הדחק", ועל כן במציאות זו מותר גם לבני אשכנז לאכול קטניות. ישנם לוחמים רבים שזקוקים לקטניות שבמנת הקרב כדי לשבוע ולהתמיד במשימותיהם, ועבורם – מדובר על היתר מרווח וברור, והוא אינו מצריך "התרת נדרים". גם מי שיחמיר על עצמו ולא יאכל קטניות, בוודאי רשאי להקל בשמן קטניות (ובפרט בשמן קנולה), ולהשתמש במוצרים המכילים שמן מסוג זה, כגון ממרח שוקולד או טונה בשמן.
לסיום, חשוב להדגיש שגם בזמן מלחמה ובשטח אויב, אין כל היתר לאכול חמץ או אפילו מוצרים שיש בהם חשש תערובת חמץ (למעט במצבי "פיקוח נפש" מובהקים). כמו כן, אין להשתמש בכלים שלא הוכשרו לפסח. סגלי הרבנות הצבאית אינם מכשירים את המטבחים או את כלי המטבח בבתי אויב או בשטחי לחימה אחרים. לוחמים המעוניינים להכשיר באופן עצמאי כלים לפסח, יקבלו הדרכה פרטנית מרבני היחידות, אך יזכרו שתנאי בסיסי להכשרת כלים הוא ניקיון יסודי של הכלי לפני הכשרתו, ופעמים רבות הדבר בלתי אפשרי בשטח אויב, בדגש על הכשרה של סירים, מחבתות ותנורים. על כן, ככל שישנם לוחמים המבשלים עצמאית גם בשטח אויב, הפתרון המועדף הוא להצטייד מראש בכלים חדשים לפסח, או להסתפק במהלך ימי החג באספקה הצבאית, כמפורט לעיל.
