בתוכנו נפגעים רבים. זה נכון לאורך ההיסטוריה כולה. תמיד ישנם אבלים, חולים, כואבים ודוויים בקהילה, ואף על פי כן נחגג פורים לאורך השנים כולן. אולם השנה – המציאות מורכבת הרבה יותר. היא מורכבת בשל המספר העצום של הנפגעים בתוכנו – בין אם מדובר במשפחות אבלות ושכולות, בין אם מדובר בפצועים רבים שנושאים את פציעתם, ובין אם מדובר בנפגעי הנפש הרבים בעקבות המלחמה, בפוסט טראומתיים ובהקשרים אחרים, שנמצאים עמנו ואנו אפילו לא יודעים דבר עליהם. מעבר לכך, מדובר באווירה כללית שיש בה משקל גדול לנבוכות, לכאב, לתסבוכת, לתחושה של מוצא לא ברור, ועוד עניינים אחרים שהם קשורים לציבור כולו.
ואנו חייבים ללכת בשני הנתיבים גם יחד. מחד גיסא, בהתחשבות עילאית במציאות הזו. מכל עבר נאמרות הדרכות צודקות ומדויקות; הימנעות מוחלטת מנפצים ומהשמעת רעשים חריגים; אי-התעלמות מהחטופים, ונשיאתם על לבנו לאורך הזמן כולו; רגישות עמוקה וזהירות ביצירת מסיבות פורים ששוכחות את מי שנמצא לידינו; תשומת לב מיוחדת ליתומים, לאלמנות, ולכואבים ה"רגילים" שבתוכנו ועוד ועוד.
טוב להזכיר לנו כי אפשר שהדברים אחרים ממה שנראה לנו, ועל כן להשאיר תמיד מקום לספק, לאפשרות האחרת
ובד בבד, לזכור שפורים הוא חג נצח. הוא חג ניצחון. הוא התגברות על אלה שביקשו להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד; הוא יום שבו אנו מזכירים לעצמנו כי גם בשעה שאנו חווים הסתר פנים, או דווקא גילוי פני דין – ריבונו של עולם עימנו, ואנו מלווים על ידו לאורך ההיסטוריה כולה. זו גם הזדמנות גדולה לחדש את היסוד הגדול של אחת ממטרות "משלוח מנות", ולשאול את עצמנו דווקא מי לא מצפה לקבל מאתנו משלוח מנות – ודווקא אליו לשלוח.
על רקע הימים הקשים שעברנו לפני המלחמה, והתעוררות ההתנהגויות האלה מחדש כעת – זה התיקון שאפשר לעשות כחלק מניסיון לזקק את חג הפורים, כדי לכוון אותנו לייעודו.
ההבחנה בין טוב ורע תקפה לאורך השנה כולה. טוב לנו כי יש יום אחד בשנה שבו אין אנו בטוחים עוד בשום דבר, ואנו מאבדים את הדעת, ומטשטשים בין ארור המן וברוך מרדכי. טוב לנו לזכור כי לא את הכל אנחנו יודעים, ולעתים דווקא מה שנראה בעינינו בתיקון הוא קלקול, וכן להפך; טוב לנו להתהפך – אמנם יום אחד בשנה בלבד – אבל להזכיר לנו כי אפשר שהדברים אחרים ממה שנראה לנו, ועל כן להשאיר תמיד מקום לספק, לאפשרות האחרת, לידיעה שגם מי שנמצא מולנו נושא בחובו חלק מהבשורה הכוללת הראויה, ואנחנו לעתים דווקא צריכים להקטין את עצמנו.
וכך, כשאנו פוסעים בשני הנתיבים, לא מתעלמים ממה שמתחולל בשעה הנוכחית, ובד בבד אוחזים בנצח של חג הפורים, שאותו אנו מציינים למעלה למעלה מאלפיים שנה, אנו מביטים נכוחה למציאות בה אנו שרויים, ומוצאים את דרכנו בתוך המציאות המטלטלת הזו. ומעל לכל עולה התפילה והבקשה מריבונו של עולם, שעשה ניסים לאבותינו, בבקשה שיגאל אותנו מתוך המצוקה הזו, ישיב את החטופים ואת הלוחמים וכוחות הביטחון לביתם בשלום, וישרה עלינו רוח מיטיבה של אורה ושמחה וששון ויקר.