לכבוד חג החנוכה נעסוק הפעם בדיני הדלקת נרות, ובשאלה מדוע נהגו להדליק חנוכייה בבית כנסת אם כולם ממילא מדליקים בבית. כמו כן, נעסוק בשאלה האם
הגמרא במסכת עבודה זרה ח ע"א, מתארת חגים קדומים של עובדי כוכבים: "אמר רב חנן בר רבא: קלנדא – ח' ימים אחר תקופה, סטרנורא –
מצוות הישיבה בסוכה מופיעה בפרשת אמור שבספר ויקרא "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים". מהמילה 'תשבו' למדו חכמים שמצוות הישיבה בסוכה משמעותה מגורים בסוכה כדרך שאדם יושב בביתו
השנה אנו קוראים את פרשת האזינו בשבת שבין יום הכיפורים לסוכות. נוכל לראות איך הפרשה מחברת את הימים הנוראים לחג הסוכות. יום כיפור הינו בחינת
במהלך חג הסוכות, בגלל ההתעסקות בארבעת המינים, מצוי שרבים מהעלים נופלים. בעקבות כך נעסוק השבוע במחלוקת ראשונים- כמה עלים משולשים צריך שיהיו בהדס, האם אפשר
כדי לחוש את כאבם של אותם חסרי בית, מצווה הוא – דווקא בשעת השיא של פריחתו הכלכלית – לעזוב לשעה קלה את מפלסי דירת
חוויה רוחנית צריכה להיות מונהגת גם על ידי המלכות והממשלה זה עתה סיימנו את שנת השמיטה. בזמן שבית המקדש עמד על מכונו התקיים מעמד הקהל
המעבר מהימים הנוראים לחג הסוכות הוא מעבר חד ביותר מימי יראה לימי שמחה, והוא ניכר בכל דפוסי ההתנהגות שלנו. – האדם שביום כיפור חדל
האורחים זורמים, ולא רק בחג הסוכות: תניה ואבי אימצו שני ילדים שננטשו, תמר ויהודה עזבו הכל כדי להקים "בית יהודי" בכפר נידח בצפון הודו, ויפתח
הפרשה פותחת: "האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי". כמה מאות שנים לאחר מכן פותח ישעיהו הנביא את אחת הנבואות שלו- "שמעו שמים והאזיני ארץ",
