
התו הירוק של סוכות
תו סגול, תו ירוק, תו שמח. דומה שמרוב תווים הבאים וניחתים עלינו לטובה בתקופה זו, ניתן להלחין פרטיטורה שלמה וסימפוניה מופלאה. אכן, ה"תו הירוק" –

תו סגול, תו ירוק, תו שמח. דומה שמרוב תווים הבאים וניחתים עלינו לטובה בתקופה זו, ניתן להלחין פרטיטורה שלמה וסימפוניה מופלאה. אכן, ה"תו הירוק" –

בסוכה נהיה עם הראש בעננים, אך עם הלב בעניים כמה מעלות טובות יש לסוכות של זמננו: הן קלות לבניה, נוחות לישיבה ולשינה, וניתן בנקל לקיים

"וישמן ישורון ויבעט" – פסוקים מסוימים זכו להיכנס לשפה העברית כביטוי העומד בפני עצמו. כזה הוא הקשר שבין "וישמן" ובין "ויבעט", ובו משתמשים כאשר מבקשים

במילונים, שתי הגדרות למסך: וילון, פרגוד מצד אחד ו"לוח דיגיטלי להצגה חזותית של נתונים אלקטרוניים", מצד שני. האדם עבר בדורנו מן המשמעות של מסך חוצץ

כשנשים, אימהות לתינוקות, לא נמצאות בבית הכנסת, משהו חסר. משהו לא שלם "אשה אחת נוהגת היתה לבוא ליום הכיפורים לברדיטשוב, כדי להתפלל בעדתו של רבי

"וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר" (דברים לב, יג) פסוקים אלה כנראה קשורים לביטוי המפורסם "ארץ זבת חלב ודבש", הנזכר במקרא כעשרים פעמים. אף שמדובר במטבע

שני אנשים מסתכלים בחור של מנעול, אחד מהם רואה שמים כחולים, השני, לעומת זאת, רואה באותו חור של מנעול בוץ גדול וטובעני. אותו אחד שרואה

למרות מחדלי המלחמה, היא חשפה את האמונה הגדולה בצדקת הדרך שהיתה ללוחמים שהיו נכונים למסור את הנפש מאז מלחמת יוה"כ התווסף היבט נוסף לאווירת

טענה שכיחה ומוכרת היא, שרוב האנשים מחפשים הקלות, פטורים והיתרים. אנחנו מכירים היטב את הדיבורים אודות אלו שמחפשים את "הרב נח" הימים שלפני יום כיפור

עלינו להתאמץ לחפור מחילות שיגשרו על המרחק בין הבריות שלוש פעמים ביום אנו מבקשים מה': "סְלַח לָנוּ אָבִינוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ", ובמהלך ימי הרחמים והסליחות