
סוד ה'ונהפוכהו' – מתי אין צורך 'לשבור את הכלים'?
איתן פינקלשטיין "וַיֹּאמֶר מְמוּכָן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים לֹא עַל הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ עָוְתָה וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה" (אסתר א', טז) – מה ראה ממוכן לקפוץ בעצה תחלה? …

איתן פינקלשטיין "וַיֹּאמֶר מְמוּכָן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים לֹא עַל הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ עָוְתָה וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה" (אסתר א', טז) – מה ראה ממוכן לקפוץ בעצה תחלה? …

מצות השבת היא לקרוא את פרשת זכור. אמנם, לגבי מקור הדין יש לתהות, מנין לנו שדוקא בשבת זו צריך לקרוא ולשנן את דין מחיית עמלק

הרב אלעזר אהרנסון, ראש ישיבת הסדר חולון בכל שנה ושנה מחדש מהדהדת באזנינו הקריאה – זכור! עלינו לזכור, ולא רק את אשר עשה לנו עמלק,

סיפור יהודי מספר על שני בחורי ישיבה "בריסקאיים", המחמירים במצוות עד הפרט הקטנטן ביותר, שבערב יום הפורים ערכו סיור בכל העיירה כדי למצוא "אביונים" שניתן

האם חזרנו לנקודת המוצא של פורים, ולמעשה גם לנקודת הסיום של מגילת אסתר ? לכאורה – כן: גם היום ישנו מלך פרס הפועל בדרך שאין

קיומם הנפוץ של יחסי מרות בין אנשים שונים, דוגמת "מעביד" ו"עובד", "מורה" ו"תלמיד", "מפקד" ו"חייל", ובמיוחד כאשר מדובר בבני שני המינים, יוצר לא אחת פוטנציאל

נתן שרנסקי ישב פעם עם חבר לארוחה. "בים יש מיליון דגים", שאל את חברו, אתה יודע למה דווקא הדג הזה, מכל הדגים שבעולם, מונח כאן

כשם שלכל שבת יש מוצאי שבת, כך גם לכל פורים יש מוצאי פורים. התופעה מוכרת וידועה. במוצאי החג מתמלא הבית בממתקים ושוקולדים. עכשיו מתחילה משימה

בשבת הבאה, שבת זכור, תתגלע המחלוקת, בה"א הידיעה, המפלגת את קהילות אשכנז: כיצד יש לקרוא את המלים "זכר עמלק" שבפרשת זכור. האם לקרוא 'זכר' כפי

היה השבוע עצוב ומרתק בו זמנית, לשמוע שני ראיונות עם שני רבנים מפריז המכהנים כרבני קהילות, לאחר מתקפות הטרור שם. שניהם נשאלו על המצב בקרב