מערכת שבתוןדר' מאיר נזרי, חוקר שירה ופיוט
תיאור יחסי ה' וישראל בדימויי חתן וכלה ובמשל של נישואין הוא ציור עתיק המצוי בכל המקורות, שראשיתם במקרא: ירמיה כותב "זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך" (יר' ב,ב) משל לאירועי יציאת מצרים ומעמד הר סיני, ישעיה מתאר את הגאולה בעתיד בציור כלולות "ומשוש חתן על כלה ישיש עליך א-להיך" (סב,ה), הושע מבטא את הברית הנצחית בעתיד בלשון אירוסין "וארשתיך לי לעולם" (ב, כא-כב) ופרק טז ביחזקאל פורש עלילה שלמה המתארת את יחסי ה' וישראל בדרמת נישואין בת שלוש מערכות.
הציור האלגורי פותח ושוכלל במדרש המתאר אירועים מרכזיים בתולדות ישראל בציורי כלולות, כמו: הכניסה למשכן ככניסה לחופה (תנחומא נשא, כ), מתן תורה – "ויצא משה למחנה ישראל והיה מעורר אותם משנתם, אמר להם עמדו משנתכם כבר בא החתן ומבקש את הכלה להכניסה לחופה וממתין להם כדי שיתן להם את התורה" (פרקי דרבי אליעזר, מ"א) או מגילת שיר השירים, שנתפרשה כאלגוריה לאהבת ה' וישראל. תמונת הכלולות חדרה גם לפיוט לכל אסכולותיו בארץ ישראל, באיטליה, באשכנז ובספרד ועד לשירת ר' ישראל נג'ארה, שגולת הכותרת שלה היא הכתובה לשבועות "ירד דודי לגנו" המהווה חידוש ספרותי ורעיוני.
בד בבד מופיעים במקורות גם תיאורי יחסי ישראל והתורה בתמונות של כלולות ונישואין. הנה אחדים מהם:
א. אירוסי התורה לישראל – "'תורה צוה לנו משה מורשה' (דב' לג,ד) א"ת קורא מורשה אלא מאורסה" (פסחים מט ע"ב).
ב. תיאור האישה הטובה בספר משלי כמשל לתורה, לעומת האישה הזרה כמשל לחכמות אחרות (רש"י משלי א,א).
ג. כיוצא בזה הפסוק במשלי 'יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעוריך' (ה,יח) שנדרש על התורה שאדם למד מנעוריו וההמנון 'אשת חיל מי ימצא' הערוך בסדר א"ב (לא) שנדרש על התורה.
כלולות ישראל והתורה – גם בפיוט
בהשפעת המקורות, גם בפיוט לכל תקופותיו מופיעות תמונות כלולות ישראל והתורה.
להלן נדגים שתי יצירות מאשכנז ומספרד המתארות את מתן תורה בציורי כלולות:
היוצרות ליום א' ו-ב' לחג השבועות במחזור האשכנזי "ובכן ה' קנני" מתארות בצורה דרמטית את עלילת נישואיה של התורה, חיזור ראשי הדורות אחריה, מניית מעלותיהם והמלצת ה' עליהם, דחיית התורה את ידם ובחירתה הסופית במשה או בישראל. ה' מציע לתורה את אדם הראשון, אבל התורה דוחה את ידו מחמת שלא עמד בציווי אחד של אכילה מעץ הדעת ואיך יוכל לעמוד בקיום תרי"ג מצוות 'לא חפצתי בו כי מרי הוא / במפקד אחד לא עמד לקיימהו / ובקצות תלתלי איך יעמוד הוא' / … לא נוכל להידבק אני והוא'. חולפות אלף שנים וה' מציע לתורה את נֹח כחתן וגם הוא נדחה על ידה מפני שכרותו, שאם מפני טיפת יין לא עמד, איך יתמודד מפני כל המבול וכל ציוויי התורה 'בעשותו ככה מאסתיו לשנאתו / ונמתי לצורי לא אחפץ קרבתו'. חולפות עוד אלף שנים וה' מציע לתורה את אברהם כחתן שעמד בפני עשרה נסיונות, והתורה משיבה אכן הוא מתאים, אלמלא שאל שאלה קשה 'וגם אני נרציתי בו להתחתנה / אלמלא נם במה אדע כי אירשנה'? גם יצחק המומלץ התורני לשידוך שעמד בפני ניסיון העקידה נמצא מתאים, אלמלא העדיף את עשיו 'וגם אני אהבתיו וחמדתיו אלמלא שאתו פני עוכר כעוכרים'. הבא בתור – יעקב, גם בו נמצאו מעלות, אבל היה טרוד כל הזמן מפני עשיו ולבן, מפני מכירת יוסף ועוד, לכן לא נפל בגורלה של התורה 'באשה שמר עשרים שנה / בגידול בנים נטרח באנינה / נמכר פורת לתאלה למגנה / ובשני רעבון ירד גשנה / לכן לא נפלתי בגורלו למנה'. הפיוט מסתיים בשמחת התורה בחתונתה המתקרבת עם משה וישראל:
'מִתְפָּאֶרֶת הָיִיתִי בְּיוֹם חֲתֻנָּתִי / הִנֵּה בָא קִצִּי וְהִגִּיעָה עִתִּי
לְהוֹדִיעַ יָפְיִי וּלְהַגִּיד תִּפְאַרְתִּי / יֵצֵא טִבְעִי וְתִתְעַלֶּה חֻפָּתִי
…
צִיר אֱמוּנִים נִתְעַלָּה בִּבְחִירִים / … חָכָם עָלָה לְעִיר גִּבּוֹרִים
וַיּוֹרֶד עֹז מִבְטֶחָה לַהֲדוּרִים / וְשָׁמְעוּ מִפִּיו עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים…
וּפָתְחוּ וְעָנוּ כָּל הַיְצוּרִים / ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן וּמִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים'.
***
בציור כלולות מרשים תיאר גם ר' ראובן בר יצחק הברצלוני את נישואי התורה לישראל ברשויות לאזהרות לשבועות. הנה כמה מהם, ובסופם זוכה החתן ישראל בשתי כלות אחיות תאומות ביום אחד – התורה שבכתב והתורה שבעל פה לישראל ביום מתן תורה:
'זִמֵּן אֲבִי כַלָּה שׁוֹשְׁבִין בָּחוּר מוּרָם מֵעָם
…..
טִהֲרָם וְקִבֵּל הָאָב קִדּוּשֵׁי בִתּוֹ לְהַשִּׂיאָהּ
….
בְּתוֹרָתִי חָפַצְתָּ וַתִּבְחַר וּתְכוֹנֵן בָּהּ אֲשׁוּרֶךָ
בְּגוֹרָלָהּ עָלִיתָ וַתִּנְעַם צְלַח וַחֲגֹר הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ
בְּבִרְכוֹתֶיהָ תְּבֹרַךְ בְּבוֹאָהּ לְחֻפַּת חֲדָרֶךָ
יְהִי מְקוֹרְךָ בָּרוּךְ וּשְׁמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ
גִּיל נָא בִרְעָדָה וְאֵימָה וּפְחַד מִנּוֹרָא וְאָיֹם
גְּמֹר לָדַעַת תּוֹשב"כ וְשֶׁבְּעַ"פ לְהַמְצִיאֲךָ פִּדְיוֹם
גְּדַרְתִּיךָ בְּחִתּוּן בְּנוֹתַי שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת לִתְיוֹם
בִּשְׁתַּיִם תִּתְחַתֵּן בִּי הַיּוֹם
….
הַיוֹם קִיַּמְתִּי לָךְ קִיּוּם חַתְנוּת אֲשֶׁר עָרַכְתָּ
הֲכִינוֹתִי לְךָ כַּלָּה עַל הַר סִינַי… וְנִצַּבְתָּ
הִזְבַּדְתִּיךָ זֶבֶד טוֹב לְהַחֲזִיק בְּעֵץ הַחַיִּים אֲשֶׁר חָטַבְתָּ
רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ'.
הנדוניה של התורה
לשיא השיאים מגיע ציור הכלולות לחיבור כתובה לחג השבועות על ידי ר' ישראל נג'ארה ובה כל סעיפי כתובת הנישואים, שזכתה לעשרה חיקויים בקהילות ספרד ואשכנז. כמה מסעיפיהן המשותפים: 1. תאריך החופה – ו' בסיוון 2448 לבריאת העולם. 2. מקום החופה בהר סיני. 3. עיקר כתובה ותוספת – תושב"כ ותושב"ע, הנדוניה – תרי"ג מצוות וכיוצא בהן. הדירה בארץ ישראל, הירושה 'תורה צוה לנו משה מורשה' והעדים שמים וארץ או משה ואהרן.
(נשא תשעט)
