רט אבי (מנהל חינוכי ועורך התלמוד הישראלי [מדיסון])יש בה בהגעה אל ארץ ישראל ארץ חמדת האבות, ובניסיון ליצור בה חברת אנשים יהודית נאמנה ערכית ומסורה, הרבה תקוות ופעמים גם אכזבות, הרבה זכויות שבצידן גם חובות לא מעטות.
המילים 'כִּי־תָבֹאוּ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם', מופיעות בצורה כזו או אחרת במספר מקומות בתורה. עם כל השמחה על עצם ההגעה לארץ, מיד לאחר המילים הללו מופיעות הדרכות והכוונות כיצד מייצרים בארץ הזו לא רק כלכלה ואיכות חיים, אלא גם חיי חסד, רגישות חברתית, חמלה וצדק.
כך מצווה ה' בפרשת אמור :"דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי־תָבֹאוּ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת־קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת־עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל־הַכֹּהֵן". במילים שלנו- הגעתם לארץ, חרשתם, זרעתם, קצרתם, עכשיו לפני שאתם מתחילים לחגוג כל הדרך לבנק, קודם כל תתנו משלכם. בשלב הראשון לכהן. לאוו דווקא בגלל שהכהן נזקק וזקוק לחסד ורחמים, אלא כדי שתפנימו שמה שקצרתם בעצם אינו שלכם. הכל זה ברכת שמיים, שעליכם לחלוק אותה עם אחרים. עליכם לתרגל את שריר הנתינה, שריר חשוב שגם מונע תחושת גאווה, וגם מתרגל את תכונת הנתינה שהיא תנאי לחיי חברה ראויים והוגנים.
לאחר הציווי לתרגל את שריר הנתינה ולתת לכהן 'אֶת־עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם', השלב הבא יהיה שוב בתקופת הקציר, בה יהיה צורך לתרגל את השריר החשוב הזה בפעולה יותר משמעותית, שיש בה אמירה כלפי חלקים אחרים בחברה, כאלו שלא זכו לרווחה כלכלית- העני, הגר, היתום, האלמנה ושאר הזקוקים לעזרה: "וּבְקֻצְרְכֶם אֶת־קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא־תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם". בשפה ישראלי מעט בוטה היינו אומרים את המסר הזה לבעל השדה כך- אל תהיה 'חזיר', ולא אגואיסט מנוכר. ב"ה אתה קוצר את השדה? שמח בליבך על הברכה שהתברכת בה? עכשיו הסתכל לצדדים ולאחור, ותראה את אלו שאין להם. לכן בפאת השדה, ומאחוריך תשאיר להם לקט שכחה ופאה, כדי שגם הם יהנו ממה שאתה בורכת בו. תחלוק עם האחרים, תן לשריר הנתינה והרגישות לעבוד שעות נוספות.
כך היא דרכה של תורה, כך בונים חברה יהודית מוסרית רגישה וערכית, ואלו התמרורים החברתיים הנותנים כיוון חזון ודרך עם ההגעה אל הארץ.
'כִּי־תָבֹאוּ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם'- את הארץ הזו אני ה' נותן לכם, ולכן עליכם הזכות והחובה להמשיך את הנתינה הזו גם לאחרים. כולם בניי.
