הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ
הפסוק החותם את הפטרת פרשת בלק לקוח מדבריו של הנביא מיכה, שחי בתקופת בית ראשון, בממלכת יהודה ובממלכת ישראל, בסביבות השנים 720-690 לפני הספירה, זה
הפסוק החותם את הפטרת פרשת בלק לקוח מדבריו של הנביא מיכה, שחי בתקופת בית ראשון, בממלכת יהודה ובממלכת ישראל, בסביבות השנים 720-690 לפני הספירה, זה

הליכה במקום קשוח כמו מדבר, בהחלט מאתגרת ומלאה בקשיים. מקום כמו מדבר יכול גם לטשטש ולעוות את הדעת והמציאות. עם זאת, ואולי במיוחד בשעות הקשות,

מחלוקות הן חלק מהחיים. בכל מקום שחיים בו אנשים – יש מחלוקות. זה טבע המין האנושי מאז בריאתו. חז"ל הורו לנו במקומות רבים להתרחק מן

על סמיכות פרשיות מרים והמרגלים והקשר ביניהן כתב רש"י: "לָמָּה נִסְמְכָה פָרָשַׁת מְרַגְּלִים לְפָרָשַׁת מִרְיָם? לְפִי שֶׁלָּקְתָה עַל עִסְקֵי דִבָּה, שֶׁדִּבְּרָה בְאָחִיהָ, וּרְשָׁעִים הַלָּלוּ רָאוּ

בעיצומם של ימים קשים ומאתגרים מאד לעם ישראל במדבר, נדרש משה רבנו, המנהיג הגדול, לגייס את כל תעצומות הנפש, כדי להמשיך ולהוביל את העם, למרות

זה מול זה וזו מול זו מציבה בפנינו מגילת רות הפכים שונים. דמויות שונות, וקבלת החלטות שונה. כרוצה מגילת רות לומר- הנה לפניכם אנשים ונשים שנקלעו

ספר במדבר הפותח במילים: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל־מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר", עוסק בקורות בני ישראל במשך

המילים 'אהבה' ו'כבוד' נקשרות לדמותו של רבי עקיבא, ולתקופת האבלות בימי ספירת העומר, שהסתיימה בימים אלו. על מילות הפסוק 'וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ' מביא המדרש את

יש בה בהגעה אל ארץ ישראל ארץ חמדת האבות, ובניסיון ליצור בה חברת אנשים יהודית נאמנה ערכית ומסורה, הרבה תקוות ופעמים גם אכזבות, הרבה זכויות

הביטוי 'אחרי מות קדושים אמור', לקוח מתוך המילים הפותחות את פרשות השבוע -אחרי מות, קדושים ואמור. המשמעות שאנשים נותנים לביטוי הזה היא שאחרי שאדם הולך