כל המאמרים במדור הלכה מסביב לשולחן

ברשימה הקודמת עמדנו על תרומתן האפשרית של נשים לעולם הפסיקה בענייני נידה. טענו שאין זה טבעי שגברים ידונו בעניינים השייכים במובהק לעולמה הביולוגי של האישה.

לפני שנים רבות, כאשר התוודעתי לראשונה לפסיקת הלכה בנושא מראות דמים, לא הבנתי למה רבנים גברים בכלל עוסקים בכך. חשתי חוסר נוחות רב כאשר נדרשתי

ברשימות האחרונות סקרנו מספר גישות להצדקת העיסוק בלימודי חול. היו שהצדיקו זאת בהיבט האינסטרומנטלי, כאשר המדע משרת את ענייני התורה. מנגד, היו שמצאו בלימודי החול

לדעת הרמב"ם, שלמות האדם איננה טמונה בעצם לימוד התורה אלא בהשגות שהוא משיג. ככל ששכלו משיג את האמיתות במציאות, כן הוא מתדבק בריבון העולם. משום

הגישה האינסטרומנטלית ללימודי מדעים איננה מספקת. העיסוק המדעי שלנו רחב בהרבה מלהיות רק מכשיר לבירור דיני התורה. מהי, אם כן, ההצדקה התורנית לעיסוק המדעי? מאמרה

כשם שלכל מצווה תוקנה ברכה, כך גם לקריאת שמע תוקנו ברכות. אלא שברכות קריאת שמע שונות משאר ברכות המצוות. ראשית, בעוד שלכל מצווה יש בדרך

מקריאת שמע אנו עוברים אל המצווה הבאה הקשורה למצוות ה'אהבה' – אלו שעניינן לחזק את הקשר של האדם אל הקב"ה במהלך שגרת יומו – והיא

את רשימותינו בעניין מצוות קריאת שמע אסיים בדברי פרופ' ישעיהו ליבוביץ' בעניין (מובא בספרו 'אמונה, היסטוריה וערכים', ירושלים תשמ"ב, עמ' 19-11). שתי הפרשות הראשונות של

דגים, כידוע, אינם נחשבים ל"בשר" מבחינה הלכתית. אין בהם חובת שחיטה ולא מליחה ומעיקר הדין ניתן לאכלם יחד עם חלב. אף על פי כן, ידוע

עמדנו ברשימה הקודמת על היחס המחמיר של התורה כלפי עבודה זרה, הדורש את השמדתה באופן טוטאלי. יחס זה רווח בעם ישראל עד סוף ימי בית