הרב ד"ר עידו פכטר (נאמני תורה ועבודה והפורום לשיח יהודי עכשווי. מייסד תנועת תכלת – יהדות של השראה)כשם שלכל מצווה תוקנה ברכה, כך גם לקריאת שמע תוקנו ברכות. אלא שברכות קריאת שמע שונות משאר ברכות המצוות. ראשית, בעוד שלכל מצווה יש בדרך כלל ברכה אחת לפניה ולעתים ברכה שלאחריה, לקריאת שמע תוקנו שתי ברכות לפניה, ובערב שתיים לאחריה.
שנית, נוסח ברכות קריאת שמע איננו מדבר במפורש על קיום מצוות קריאת שמע. איננו מברכים בהן 'אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לקרוא קריאת שמע'. הברכות עוסקות בעניינים אחרים – המאורות, התורה והגאולה. כך שמבחינה תוכנית לא נראה שמדובר בברכת המצוות.
שלישית, הזמן לאמירת ברכות קריאת שמע איננו חופף למצוות קריאת שמע. בעוד קריאת שמע צריכה להיאמר עד שעה שלישית ביום, את ברכות קריאת שמע ניתן לומר לדעת הרמב"ם לאורך כל היום (הלכות קריאת שמע א, יג), לדעת השולחן ערוך (אורח חיים נח, ו) עד שעה רביעית, ולדעת ה'משנה ברורה' (שם, בביאור הלכה) בדיעבד עד חצות.
ההסבר להבדלים אלה הוא שברכות קריאת שמע אינן באמת ברכות על קריאת שמע. לא מדובר בברכת המצוות אלא בתפילה עצמאית על המאורות, התורה והגאולה. חכמים הסמיכו זאת לקריאת שמע כדי שנזכיר עניינים אלה לעצמנו בבוקר ובערב, עם התחלפות הזמנים. הקשר שלהן הוא לזמן קריאת שמע ולא בהכרח לקריאת שמע עצמה. מסיבה זו גם הסדר שלהן לא מעכב (שם ס, ג).
ואולם, קיימת בעיה כיום באמירת ברכת 'השכיבנו' הנאמרת בתפילה ערבית. בברכה זו אנו מבקשים הגנה מאת הא-לוהים בעת עלייתנו על משכבנו. בזמן השינה אנו פאסיביים ולכן זה הזמן שבו אנו זקוקים להגנה של הא-לוהים מפני אויב, דבר, חרב ורעב, ועוד שאר צרות. הבעיה היא שכיום, בניגוד לאורח החיים הקדום, אין אף אחד שבאמת עולה על משכבו לאחר תפילת ערבית. בתקופת החורף האבסורד שבכך בולט במיוחד. יש המתפללים ערבית בשעה חמש וחצי, בעוד שאל מיטתם הם עולים רק בלילה מאוחר (חמש-שבע שעות לאחר מכן!). כיצד אם כן ניתן להתפלל 'השכיבנו אבינו לשלום' בעוד שמבחינתנו עוד היום גדול?
בעיה זו היא המשך לבעיית הפער בין זמני קריאת שמע בהלכה וזמני החיים של היום, כפי שהצגנו ברשימה הקודמת. פתרון טוב אין לי לכך מלבד ההמלצה להתפלל ערבית כמה שיותר מאוחר, בזמן שבאמת ייחשב כזמן שכיבה. אז נוכל לומר 'השכיבנו' וגם להתכוון לכך.
(חוקת תשפ)
