כל המאמרים במדור בחזית האמונה

האם אלוקים קובע את המוסר, או שהמוסר קיים בפני עצמו, בלי תלות באלוקים? שאלה זו העסיקה פילוסופים מאז ימי אפלטון. למרבה הצער, אלה שמחפשים לה

השקפת העולם החילונית העכשווית, מעבר להיותה שגויה, מתאפיינת בדלותם של שני התחומים המרכזיים של הקיום: מוסר ואונטולוגיה (- תורת היש). המוסר החילוני-מערבי-ליברלי-פרוגרסיבי הרווח כיום, הוא

שנים האחרונות עושה רושם שהאנושות (או חלק מרכזי ממנה) הפסיקה להתנהג כמו אדם בוגר ורציני, והתחילה להתנהג כמו נערה מתבגרת, עם כל התסמינים הכרוכים בכך.

סיפור המלאכים בתחילת פרשתנו ממחיש היטב את ההבדל בין פרשנות צמודת פשט, המקשיבה לדברי המקרא ללא דעות קדומות ומנסה להבין אותם מתוך עצמם, לבין פרשנות

בשנות ה-60 וה-70 של המאה העשרים התפרסמו ספריהם של אריך פון דניקן וזכריה סיטשין, "מרכבות האלים" ו"כוכב הלכת ה-12", שהציתו את דמיונם של קוראים רבים.

בפרשת ויחי אנו שומעים את דבריו האחרונים של יעקב לפני פטירתו. ההכרה בקרבתו של המוות מעניקה לאדם זוית ראיה חדשה על חייו, ומאפשרת לו לבחון

הדמיון הוא אחד היתרונות הגדולים והחסרונות הגדולים ביותר של האדם. כוחו של הדמיון הוא היכולת לצייר במחשבה מציאות שונה מזו הנוכחית. יכולת זו היא המאפשרת

סיפורו של יוסף שזור בענייני חלומות. לפי הפילוסוף ברנרדו קסטרופ, אחד הרגעים המזיקים ביותר להתפתחותו הרוחנית של אדם, הוא כאשר אומרים לו בפעם הראשונה כילד,

יש נטיה כזו, לפחד מהאופטימיות, להירתע מהאמונה בדברים מעודדים ומשמחים, מחשש שזוהי אשליה עצמית. אנשים רוצים להאמין שיש אלוקים, שיש משמעות, שיהיה טוב, אבל הם

אחד משיריו האחרונים של הזמר הנודע לאונרד כהן, באלבום שפורסם 19 ימים לפני מותו, נקרא "You Want it Darker". בשיר זה משלב כהן הערצה והתרסה