בין חכם לצדיק ובין תורה לעבודה
ד"ר עמוס בר דע הצדיק והחכם שתי בריות הן המונעים משתי הוויות רוחניות שונות, שניהם נכספים לדבוק בטמיר מכל טמירים
ארכיון של: י״ט באב ה׳תש״פ (אוגוסט 9, 2020)
מדינת תל אביב המתייוונת ומדינת ירושלים החשמונאית ?
חג החנוכה מציף מחדש את עולם הדימויים של "מתייונים" ו"חשמונאים", ובעזרתם של דימויים אלה מתחלק העולם לרעים ולטובים. חלוקה זו
השותפות בגידול הילדים מביא להעצמת הזוגיות
יעקב נאלץ להתחתן עם שתי אחיות בשל תעלוליו של לבן חותנו. נישואיו עם לאה גרמו ליעקב תסכול והוא מתבטא על
ממלכתיות – תוקפה ההלכתי של מדינת ישראל
ברשימה זו אתן ראשי פרקים לבחינת השאלה האם ניתן לראות את מדינת ישראל כמלכות, האם יש לה תוקף הלכתי ראוי,
שבתך בתוך מרמה
מסכת חייו הפתלתלה של יעקב אבינו, נעה כמטוטלת מן הקצה אל הקצה. לצד "יעקב איש תם, יושב אהלים", מוצאים אנו
"הבה לי בנים"
זוג שאינו מצליח להביא פרי בטן לעולם נמצא במצוקה קשה ביותר. דברי רחל אמנו מעידים על כך בצורה החזקה ביותר:
סוגיות בהשגחה אלקית – יד המקרה
במדרש מפורסם המובא בגמרא במסכת שבת (ל:) מתואר יום מותו של דוד המלך. דוד חזה ברוח הקודש כי יום מותו
מפולת כלכלית מתרחשת מתאוות הציד
יצחק ורבקה זוכים לזוג תאומים השונים בדרכם ובאופיים: וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם
אדמוני כולו כאדרת שיער
אחד הפערים הגדולים בספר בראשית הוא הפער שבין דמותו של עשו, כפי שהיא עולה מפשוטו של מקרא, לבין הדמות שמצטיירת
"ממלכתיות" – יש ממלכה טובה יותר?
מאמר ראשון בסדרה אחד הנושאים שמרכזים סביבם תשומת לב רבה בשנים האחרונות בציבור הציוני-דתי הוא שאלת ה"ממלכתיות". ליתר דיוק, שאלת