ארכיון של: י״ד באלול ה׳תש״פ (ספטמבר 3, 2020)

תשעה באב, והשבת שלאחריו, "שבת נחמו", מזמינים אותנו מדי שנה לבחון את יחסנו האמיתי לחורבן ולגאולה. מהי משמעות החורבן בעבורנו?

צמד המלים 'שמע ישראל' הפך להיות הכינוי למשפט האמונה האולטימטיבי היהודי. האם לצמד זה יש משמעות אמונית מעבר להיותו ביטוי

אחת התכונות החיוביות המאפיינות אנשים ששואפים להתקדם בחיים היא הרצון להצליח באופן שלם, ולא להסתפק במועט. המקסימליסט ידחוף את עצמו

האפשרות לחזרה בתשובה נזכרת בפרשתנו בהקשרה הרחב, הלאומי. משה צופה שעם ישראל לא ילך בדרכי ה' ויגלה מן הארץ. אך

"מי שטוען בנגלה שאינו מאמין בנסתר, צריך בדיקה אחריו שמא בנסתר אינו מאמין בנגלה". אמירה שנונה זו מיוחסת לחתם סופר,

"נַחֲמוּ נַחֲמוּ, עַמִּי–יֹאמַר, אֱלֹקֵיכֶם" (ישעיהו מ', א'). הפטרת השבוע מציינת את תחילתו של תהליך שיקום פיסי ורוחני שעובר עם ישראל.

מסורת יהודית קדומה מספרת שביום שחרב המקדש נולד המשיח כמו שמובא בירושלמי (ברכות פ"ב ה"ד): "מעשה היה ביהודי אחד שהיה

דברנו ברשימה הקודמת על הצורך בתרגום הכתובה בימינו ללשון עברית. כעת נדון בשינויים המתבקשים להיעשות בתוכנה של הכתובה לאור מציאות

לפני 68 שנה, חודשים ספורים לאחר הקמת המדינה, החליט דוד בן-גוריון, ראש הממשלה ושר הבטחון, על מבצע לביעור נגע ההשתמטות

במעמד מתן תורה, בני ישראל שמעו את ה' מדבר אליהם בקול גדול מתוך האש, ענן וערפל. בשלב מסוים פנו נציגי