כחרס הנשבר
בשלושה מקומות בספר ויקרא מתייחסת התורה לדרך טהרתו של כלי חרס מטומאה או לדרך הכשרו מאיסור. בפרשתנו נאמר, שכאשר מבשלים
בשלושה מקומות בספר ויקרא מתייחסת התורה לדרך טהרתו של כלי חרס מטומאה או לדרך הכשרו מאיסור. בפרשתנו נאמר, שכאשר מבשלים
" וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ…" (מלאכי ג', כ'). מהי השמש המובטחת ליראי ה' באחרית הימים? אציע
בעקבות טענתי ברשימות הקודמות לקיום רצף דתי בתוך האורתודוקסיה, רבים העלו בפני חשש לפריצת גבולותיה של האורתודוקסיה. הרי תהיה פה
משה רבנו ציוה את אהרן ובניו כיצד לנהוג עם הכלים שבהם התבשלו קודשי המזבח: "וּכְלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר תְּבֻשַּׁל בּוֹ יִשָּׁבֵר
צורת היחיד כליה, היא מחודשת בעברית בת-זמננו, שכן בעברית שבמקרא ובמשנה המושג הוא תמיד ברבים כליות, ורק בארמית קיימת צורת
פרשת צו פותחת באזכרה חוזרת של תורת הקרבנות שהוזכרו כבר בפרשת ויקרא. נבחן אותה מתוך התפיסה המהותית של מצוות הקרבנות,
מהו טעמה של מצוות אכילת מצה? תשובתו של בעל ההגדה היא "על שום שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ". זהו
אחד הנושאים שעוררו את סקרנותם של חוקרים ומדענים רבים מתחומי ידע שונים היה הקשר שבין מזג האוויר למנטליות, לטמפרמנט, ולמצב
"נכון אתם אנשים כשרים אך לא לזאת הייתה כוונתי", אמר רבי נחמן מברסלב. אמרה רבת משמעות זו, הפכה לימים לשיר
קהילה יהודית בארץ המאייה גואטמלה היא מדינה קטנה, יפה וצבעונית. בפי רבים היא זכתה לכינוי "ארץ הקשת בענן" כסימן לצבעוניות
הכל התחיל לפני 21 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.
המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.
השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: אביטל דואן