ארכיון של: י׳ באייר ה׳תשפ״ו (אפריל 27, 2026)

"'אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו' (ויקרא כא, א). הרי אמירה שני פעמים. משל למה

לכהן אסור להיטמא למת. הכתוב אומר (ויקרא כ"א, א') "ויאמר ה' אל משה אמוֹר אל הכוהנים בני אהרן, ואמרת אליהם

בסופה של פרשת אמור באה פרשת המקלל, המבליטה את הנגע הקשה שטמון בקללה – במקרה זה קללת השם – ומביאה

"ואל יבוא בכל עת אל הקודש" – אחד המאפיינים המרובים שהתורה בוחנת לאורם את ההבדל שבין  עבודת האלילים ובין הליכה

למי לא יצא לשמוע בשנתיים האחרונות באמצעי התקשורת, את המבקרים של מהלכי המלחמה שואלים רטורית: "אבל מה האסטרטגיה"? לרוב היא

כשהייתי ילד והלכתי לבית הכנסת לא הבנתי מדוע אם אנחנו אשכנזים אנחנו מתפללים בסידורים שכתוב עליהם "ספרד". לקח לי שנים

בסוף פרשת קדשים קושר הכתוב בין ירושת הארץ לבין שמירה על החוקים והמשפטים, שנתן לנו ה'. "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כׇּל חֻקֹּתַי

לפרשת 'קדושים' יש מעמד מיוחד שמתבטא בכך שמצוותיה נאמרו במעמד מיוחד – מעמד הקהל. חז"ל הסבירו זאת בכך "שרוב גופי