שמואל א' פרק א'
השבוע אנחנו מתחילים לקרוא בספר שמואל ופוגשים את הורי שמואל- אלקנה וחנה. דרכם אנחנו לומדים מהו בית הגידול בו צמח שמואל- אחד מהמנהיגים הגדולים שהיו לעם ישראל. אם אלקנה היה חי בימינו, היינו מכנים אותו "יזם" או אפילו "משפיען". בעוד העם חדל מלעלות לרגל, אלקנה ומשפחתו הקפידו לעלות למשכן ה' בשילה. המדרש מספר כי הם עשו זאת ארבע פעמים בשנה- בשלושת הרגלים ועוד פעם שאלקנה הוסיף לעצמו. כל פעם היו עולים מדרך אחרת, לנים ברחובה של עיר וסוחפים אחריהם משפחות נוספות שעלו עימם. דרך הדוגמא האישית הוא סחף אחריו המונים והתחיל תנועה חדשה בעם ישראל. כשמנסים לנתח את האישיות של יזמים שהצליחו ניתן לראות- חזון, יצירתיות, נטייה לקחת סיכונים, התמדה ונחישות. כל אלו היו באלקנה וזה מודל מסוים של מנהיגות שאנחנו רואים כיום בחברות עסקיות וגם במגזר השלישי.
יחד עם זאת, כשמסתכלים על החסרונות של אלקנה, ניתן לראות קושי שקיים אצל יזמים רבים. בעוד הם מצליחים לשכנע, לרתום ולסחוף אחרים- ברמה הבינאישית הרכה יותר, הם מרוכזים יותר בעצמם, פחות באחר, ומתקשים להיות קשובים ואמפתיים. זה מה שיכול להסביר את תשובתו של אלקנה לחנה. בעוד היא בוכה ומתאבלת על עקרותה, עונה לה אלקנה- "לָמֶה תִבְכִּי וְלָמֶה לֹא תֹאכְלִי וְלָמֶה יֵרַע לְבָבֵךְ הֲלוֹא אָנֹכִי טוֹב לָךְ מֵעֲשָׂרָה בָּנִים."
תשובה זו מדגימה הסתכלות פרקטית המרוכזת במנהיג עצמו ופחות רואה את הצורך של הצד השני. לא מפתיע אם כך, מדוע חנה נשארת מרת נפש גם אחרי שיחתם. כשמסתכלים על שמואל, בנם של חנה ואלקנה, ניתן לראות את המנהיגות הסוחפת, שמצליחה לאחד אחריה את כל העם לאחר תקופה ארוכה של "איש הישר בעיניו יעשה". בנוסף לכך רואים אדם שיש לו רגישות בין-אישית גבוהה. זו עזרה לו בעבודתו במשכן ובליווי של המלכים הראשונים שאול ודוד.
את הצד הרגיש יותר הוא וודאי למד מאימו. היא זו שלימדה אותנו מהי תפילה- קשר אישי, בלתי אמצעי וקרוב לקב"ה. היא זו שמצליחה לרתום את עלי לטובתה וגרמה לו לברך אותה. היא זו שלא פחדה להגיד בצורה ישירה את שעל ליבה ולבכות ולא חששה מתגובות של הסביבה.
את שמואל משווים למשה ולאהרון, גם הם כמו אלקנה וחנה היו מנהיגים שהשלימו אחד את השני- המוציא ממצרים, גדול הנביאים יחד עם אוהב השלום ורודף השלום. בפרקים הבאים כשנכיר את דמותו של שמואל נוכל לראות את שני הצדדים באים יחד אצל מנהיג אחד ומיוחד.
