הרב אליהו בירנבוים (ראש מכון 'שטראוס עמיאל' להכשרת שליחים, אור תורה סטון)הישוב היהודי בשווייץ הוא אחד הקטנים ביבשת אירופה. בדומה לרוב יישובי ישראל במערב אירופה ובניגוד לקיבוצים שבמזרח היבשת, גם הישוב היהודי בשווייץ צעיר יחסית. ההיסטוריה שלו אינה מגיעה לשלש מאות שנה.
היסטוריה של שנאה
בשנת 1213 באזל הייתה אחת הקהילות היהודיות הגדולות ביותר באירופה והאזכור הכתוב הראשון של יהודים בשוויץ היה בבאזל. הקהילה הורכבה בעיקרה מיהודים מגרמניה וצרפת.
עד 1348, תקופת "המוות השחור", קהילת באזל פרחה, אולם אז הם הואשמו בהרעלת בארות והיהודים עברו עינויים ומגוון רדיפות. שש מאות יהודים נשרפו על המוקד והקהילה התפזרה ב-1349. יהודי באזל נשרפו באי בריין ב-9 לינואר 1349. את ילדיהם לא שרפו אך הטבילו אותם בכוח לנצרות. כך מתוך עלילת דם, הושמדו קהילות בנות דור על אדמת שוויץ.
למרות שליהודים הותר לגור בשוויץ ולעסוק בעבודה כלשהי, היחס אליהם היה יחס של שנאה ונידוי והיה עליהם לחבוש את ה"יודנהוט" (הכובע היהודי). היהודים גם הוכרחו לגור בשכונות מסוימות וברחובות מסוימים.
אמנם רוב היהודים גורשו משוויץ ב-1349, אך הם חזרו לציריך כבר ב-1352 ולבאזל ב-1361. חזרתם לא בישרה את סיום הרדיפות והיחס הגרוע המשיך עד שהקהילה היהודית גורשה שוב. כל יהודי שפהאוזן הואשמו בעלילת דם ונידונו למוות. שלושים מהם נשרפו חיים ב-25 ביוני 1401.
ב-1434 הכנסייה הוציאה צו הדורש את השתתפות היהודים בטקסי המרת דת וכך הבטיחו שלא תהיה עוד קהילה יהודית בבאזל למשך 400 שנה. הם גורשו מהעיר, מהקנטון ברן ב-1427, מפריברג ב-1428, מציריך ב-1436, משפהאוזן ב-1472, מריינאו ב-1490, מתורגאו ב-1494 ומבאזל ב-1543. למרות גירושים אלו, כמה יהודים מצאו את דרכם חזרה לשוויץ במשך שנים אלו. לכמה יהודים הותרה כניסה במאה השש עשרה, כשמדפיסים נוצרים בבאזל החלו להדפיס טקסטים בעברית. הם היו זקוקים ליהודים להגהה של הטקסטים ועל כן השיגו מאות אישורי מגורים ליהודים.
חזרת היהודים לשוויץ
רק בעקבות המהפכה הצרפתית השתנתה החוקה השוויצרית והיהודים ובעלי אמונות אחרות קיבלו חופש דת החל משנת 1874.
קהילת יהודי שוויץ היא למעשה קהילה חדשה ומחודשת, היא איננה המשך רציף והיסטורי של הקהילות שהיו בה בימי הביניים. ההיסטוריה המודרנית של ג'נבה מתחילה רק בשנת 1783. במשך המהפכה הצרפתית, באזל אפשרה כניסה זמנית של מספר יהודים וכך נוסדה רשמית הקהילה ב-1805. עד 1864 הקהילה היהודית של באזל גדלה ל-300 נפשות.
יהודים רבים מאלזס ומזרח אירופה היגרו לשוויץ במאות התשע עשרה והעשרים. אחרי הפלישה הסובייטית להונגריה ב-1956 זרמו מהגרים לשוויץ. היו יהודים רבים בין המהגרים להם פתחה שוויצריה בנדיבות את שעריה.
יהודי מצרים וצפון אפריקה שנאלצו לעזוב את מולדתם בעקבות הדקולוניזציה ובגלל העימות במזרח הקרוב, התיישבו בעיקר בשוויץ דוברת הצרפתית, שם מצאו מולדת חדשה.
שוויון זכויות
באופן מפתיע ומוזר, שוויץ הייתה אחת המדינות האחרונות באירופה המערבית לתת לתושביהן היהודים שוויון זכויות, לאחר ששאר הארצות כבר הכירו במעמדם השווה של היהודים. אחריה היו רק ספרד ופורטוגל ב-1918. אולם לאחר שהוענק להם שיווי הזכויות, הוא נשמר בקפדנות רבה עד היום. דווקא השמרנות השוויצרית היא הערובה לקיום ההישגים, לאחר שהושגו. לא רבות הן הארצות בעולם כשווייץ שבהן מעמד היהודים איתן ומעוגן בחוקה.
שוויץ והיהודים בשואה
שווייץ היא אחת הארצות המעטות ביבשת אירופה שלא נכבשה על ידי הגרמנים במלחמה. הקהילה השוויצרית והיהודית הייתה אחת מתוך מעט הקהילות היהודיות באירופה שלא הותקפה ע"י הנאצים. ב-1945 היא התקיימה בשלמותה עם תשתית קהילתית ודתית מפותחות היטב.
מדיניותה של שווייץ בימים ההם הייתה רחוקה מלהיות ברורה; עם כינון המשטר הנאצי בגרמניה נפתחו אמנם שערי הארץ לבני זרם הפליטים שנהר אליה, כך שמספר הפליטים היהודים שמצאו מקלט בשוויץ, עלה לבסוף על האוכלוסייה היהודית המקומית (23 אלף פליטים בשנת 1944 לעומת 19 אלף יהודי המקום). אולם לא תמיד נתקבלו פליטים אלה בעין יפה ולמעשה קבעו מכסה למספר הפליטים אשר המדינה מוכנה לקלוט. בפועל, יותר מ-30,000 יהודים נדחו.
לא כן הייתה עמדת האוכלוסייה היהודית בשוויץ. זו מן הרגע הראשון נערכה לעזרת הפליטים ומילאה את התפקיד שהטילה על עצמה במסירות למופת. עניין זה של היחס המיוחד שגילו יהודי הארץ כלפי הפליטים אחיהם, הטיפול המסור בהם והעזרה שהגישו להם, הוא אחד הפרקים היפים והחשובים ביותר בתולדות יהודי שווייץ.
הקהילה היהודית בשוויץ כיום
כיום יש בשוויץ כ-20.000 יהודים המתגוררים בשלוש הערים הגדולות (ציריך, באזל, ג'נבה) וכמו כן יש יהודים מעטים אשר עדיין גרים בקהילות קטנות מאד בעשרות קהילות המפוזרות על פני המדינה. בציריך גרים כיום כ-7.000 יהודים, בבאזל כ-3.000 יהודים ובעיר ג'נבה כ-2.500 יהודים. בשלוש ערים אלה יושבים אפוא רק קצת יותר מחמשים אחוז של יהודי המדינה, והשאר מפוזרים במקומות אחרים, לא מעטים מהם בכפרים.
השפעת התרבות השוויצרית על היהודים
אחד המאפיינים של יהודי שוויץ הוא שהם סיגלו לעצמם גם עקרונות וערכים של התרבות השוויצרית הקרויה בפינו "יקית" ולכן הם לא ידעו לא טמיעה קיצונית ובריחה מערכי היהדות כיהודי גרמניה, אולם גם לא את השמירה העקשנית על ערכי היהדות המסורתית או את הלאומיות הלוחמת כבמזרח אירופה. יהדותם הייתה– וכזו היא במידה רבה עד היום– נכס שיש לשמור עליו ובו בזמן יש גם להעמיק את הקשרים עם העם שבקרבו הם יושבים, כלומר, מעין מזיגה של המזרח והמערב גם יחד.
(דברים תשעח)
