אנשי אמת השופטים בצדק

שני יסודות נצחיים מופיעים בפרשת השבוע שלנו ביחס למנהיגות שעיקרה משפטית. אלה לא היסודות היחידים. בפרשת יתרו למדנו את עצת יתרו: "…ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי א-לוהים אנשי אמת שונאי בצע…", והפרשה שלנו מוסיפה עליהם שני תחומים. ראשון בהם הוא הגדרת האנשים הראויים לכך: "אנשים חכמים ונבונים וידועים". עוד לפני שאנו עוסקים בשאלת יושרם, דרכי הנהגתם וכדו' – ישנו צורך שאנשי המנהיגות יהיו חכמים ונבונים, וידועים לשבטיכם. בכך נאבקת התורה במנהיגות שרכשה את מעמדה בפיתויי שקר (ראו לדוגמה את אבשלום: " ויעש אבשלום כדבר הזה לכל ישראל אשר יבאו למשפט אל המלך, ויגנב אבשלום את לב אנשי ישראל" שמו"א טו, ו), בפופוליזם זול, בעשיית מעשה זמרי ובקשת שכר כפנחס, וכמובן – באלה שרכשו את מעמדם המנהיגותי בכוח החרב).
לא זו בלבד, אלא שדומה שגם הביטוי "וידועים לשבטיכם" מלמד על הציפייה שאנשי המנהיגות יעמדו גם במבחני הנהגה קודמים, מצומצמים בהיקפם, כדי שנוכל להבחין בין מבטיחי הבטחות תיאורטיות, שלעתים דומים לפנטזיות, לבין אלה שהראו שיש ביכולתם גם להנהיג. הנהגה היא תכונה מיוחדת, שאין החכמה והתבונה הקיימים באדם מבטיחים את הצלחתה. חכמה ותבונה הם תנאי הכרחי, אך לא תנאי מספיק. ואכן, חז"ל הדגישו את העובדה שמשה רבנו ודוד המלך עמדו במבחני הנהגה, מצומצמים בהיקפם, קודם שנבחרו להיות מנהיגי האמונה, ואנו מוצאים זאת גם במקורות אחרים.
היסוד השני מקופל בסדרת התנהגויות המצופות מכל אדם העוסק בשפיטה כלשהי – אדגיש כי במקורם הדברים נאמרו ביחס למקצוע ההנהגה השיפוטית, אך כיוון שכולנו עסוקים כל העת בפעולות סמי-שיפוטיות, ולו רק בשל השיפוט שלנו במשטר דמוקרטי למי להצביע, התנהגויות אלה חייבות להיות אוניברסאליות, ומנחות את כולנו. ואכן, התורה מצווה ראשית לשמוע, להקשיב לאחיכם, לא להיות "גיבור מקלדת" המגיב מיד, בלי לשמוע את שני הצדדים; התורה מצווה להיות שופט צדק, ושלא תהיינה אמות שיפוטיות אחרות בין איש ובין גרו, ומכאן לשיפוט אחר כלפי אנשי שמאל ואנשי ימין, דתיים ושאינם, או כל "מגרה" אחרת שאינה ממין העניין. אדם צריך להיות איש אמת. התורה מצווה עלינו לא להכיר פנים בשיפוט שלנו, ולשמוע הן את הקטן והן את הגדול, וכדו'. זו דרכם של אנשי אמת.
ובחתימת כל התכונות האלה – מצווה עלינו התורה "לא תגורו מפני איש". היא מלמדת אותנו שלא יהיה קל לדבוק בשיפוט יושרתי, באמת פנימית, בנאמנות ליושרה. אזהרות התורה מלמדות אותנו כי קל יהיה יותר להחניף לחזק; לשפוט תמיד לטובת החבורה שאדם חלק ממנה, ולהתייחס בצורה לא-הוגנת למי שנמצא בקבוצה אחרת ("גרו"); שנוח לו לאדם להיענות ללחץ החברתי, ולהירתע מפני התקיפים המנסים באופן מתמיד להפחיד אותו,
דברים תשעח)