מערכת שבתוןגור רוזנבלט
פרשת בלק מהווה את אחת הפרשיות המפתיעות בתורה. מפרשת לך לך מתמקדת התורה באופן כללי בקורותיה של משפחת אברהם עד להפיכתה לעם, יציאתה ממצרים ונדודיה במדבר. ניתן להניח שאירעו מאורעות רבים בעמים שמסביב, אך התורה עוסקת בליווי של עם ישראל בלבד לאורך השנים.
החריג היחיד לכלל הזה היא פרשתנו, פרשת בלק, שלראשונה עוזבת את הליווי של עם ישראל ועוברת לתאר בוצרה מפורטת מאוד פרשייה שמתרחשת כולה בצד השני, אצל האויב המואבי. מדוע בחרה התורה בכך?
ההסבר הפשוט הוא הברכות הנפלאות הניתנות לעם ישראל בפרשה, דווקא בגלל הרצון שהיה לקלל את ישראל. ברכות אלו מלוות כל יהודי החל מהכניסה בבוקר לבית הכנסת באמירת "מה טובו אוהליך יעקב" דרך "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" ועד "מברכיך ברוך ואורריך ארור". ייתכן שנוכל למצוא כאן רובד עמוק יותר.
סופה של הפרשה שלנו מפתיע גם הוא. התורה חוזרת סוף סוף ללוות את עם ישראל, אך תיאור החטא של עם ישראל כאן הוא חמור, ובייחוד חוסר היכולת של משה רבנו להתמודד עם העם החוטא. הדברים כמעט עומדים בסתירה לברכות של בלעם שזה עתה שמענו.
חיבור בין הפרשה של ברכות בלעם לסיפור החטא נותן כיוון לפיתרון. כולנו מחברים באופן טבעי את חטאי עם ישראל עם בנות מואב לבלעם, מכיוון שהוא היה זה שהשיא לבלק את העצה להחטיא את עם ישראל. הרב זקס, לשעבר רבה הראשי של בריטניה שעלה באחרונה לישראל, מזכיר לנו שהתורה תחשוף את העובדה שהרעיון להחטיא את ישראל הגיע מבלעם רק בהמשך, בפרשת מטות. למה לא לחשוף זאת כבר בפרשתנו? כאשר עם ישראל עובר עבירות כאלו, צריך להיות ברור שהאחריות היא עלינו בלבד. הזכרה של בלעם כאן עלולה להסיט את המוקד מהאחריות שלנו על ההתנהגות שלנו. מכאן גם המסר והחשיבות של הסיפור של המתרחש אצל המואבים. הקב"ה לאורך הדרך יתערב ויציל את עם ישראל מאויביו, אך הקב"ה לא יציל את עם ישראל מהתנהגותו שלו, וכאן על העם לקחת את האחריות. הדרך לנחול את הארץ עוברת דרך קדושה שמתחילה מערכים של שמירה על התא המשפחתי. "מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל".
(בלק תשסח)
