הרב אברהם רזניקוב (רב המרכז הרפואי איכילוב, תל אביב)בפרשתנו מסופר על המפגש בין בלק לבלעם. במפגש זה מבקש בלק מבלעם לקלל את עם ישראל, אך בסופו של דבר נמצא מברך את העם, בין היתר אמר בלעם "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" (במדבר כ"ג ט'). בקרב הפרשנים הדעות חלוקות בשאלה, מהי בעצם הטובה כשראה בלעם בישראל כשאמר "עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב". למעשה, אפשר להרחיב ולשאול האם בכלל מדובר בברכה או בקללה. ובכלל מהו פשר המילה "ובגויים לא יתחשב".
רבים מהוגי הדעות ראו בכך הבטחה כי עם ישראל לא יתערבב בגויים וישמור על זהותו. האם הבדידות המתוארת בפסוק אכן רצויה? האם עם ישראל אמור להיות מנותק מהעולם ומהאנושות הכללית?! נראה כי שזורים בה לא מעט משאלות לב ומאווי נפש. עם ישראל היה נטוע היטב ברקמות החיים וההוויה של התרבויות והציביליזציות בתוכן חי ופעל, ובנושאים ובתחומים רבים. הפרשנות הקלאסית ביארה את המילים "לא יתחשב", שאינו נחשב, כלומר, הגויים אינם רוצים להחשיבו (רשב"ם), ביאור שהוא שונה מהמקובל בעברית העכשווית שמשמעותה לא מתחשב.
הרב אהרון ליכטנשטיין זצ"ל עמד על ייחודו של עם ישראל מבלי להמעיט בערכם של עמים אחרים: "היחס שלנו לבני-נח צריך להיות מוגדר, תוך התייחסות לשני גורמים: א. ערכים כלליים אוניברסליים, השייכים לעולם של עבודה שפתוח בפני בני-נח. ב. הבלטה והדגשה של מושג בחירת-ישראל וקדושת ישראל. את השוני בין עולמו של היהודי לעולם הגוי ניתן לראות מנקודת ראות אחת כמעורה בנתונים מטפיזיים, ומנוקדת ראות אחרת – כפרי תהליכים היסטוריים. בכל מקרה, מדובר בחילוק ובשוני בסיסי ובפער משמעותי מבחינה רוחנית. אבל בין זה לבין שלילה וזלזול בעולמו הרוחני של הגוי – המרחק רב מאוד".
נקודת המוצא שלנו חייבת להיות ראיית הגוי כיצור רוחני, כעובד השם, במישורים שונים, הן בין אדם לחברו והן בין אדם למקום. מי שרואה את הדברים בצורה כמותית גסה ומעמיד תרי"ג מצוות מול שבע, עלול לחשוב שניתן לגוי רק משהו שיעלה אותו מעל מפלס הברבריות, על מנת שלא "יטבע" לגמרי. ואמנם, זוהי תפיסה, שלצערי אנחנו נתקלים בה אצל רבים בעולמנו. אבל גדולי ישראל ראו את הדברים בצורה שונה לחלוטין.
(בלק תשפ)
