משה רבינו פונה אל העם בבקשה "דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב" (שמות, יא, ב). הרד"ק מפרש, שבכך בני ישראל קיבלו פיצוי ותמורה על עבודתם הקשה במצרים. החזקוני יוצר הקבלה בין שילוח בני ישראל ממצרים כשהמצרים נותנים להם כלי כסף וכלי זהב, לבין שילוח עבד עברי המסיים את שנות עבודתו אצל אדונו, כשהאדון מעניק לו מצאנו, גרנו ויקבו.
משמעות ההקבלה הזאת שבין עבד עברי ויוצאי מצרים באה להסביר, שכאשר ד' הוציא את בני ישראל ממצרים, הוא ביקש להראות לעולם כולו כי הוא מנהיג את העולם הזה בצדק. בעולמו של ד' לא תיתכן מציאות של עבדים שלא יקבלו שכר על עבודתם. זו אמירה מאוד משמעותית לעולם כולו, וגם עבורנו.
הרב קוק בחיבורו "עין אי"ה" מסביר את הדברים מתוך הסתכלות אנושית לאומית רחבה ומפרש שהבקשה האלוקית מבני ישראל לקחת רכוש ממצרים, נועדה להוציא את ישראל מהאופי העבדותי. ד' לא רוצה שישראל יישארו עם של עבדים. הוא לא רוצה שישראל ימשיכו להתנהל בעולם מבלי שאיפות ובקשות גדולות.
אתם עם שנועד לגדולות, בקשו דברים גדולים!
ישראל יוצאים ברכוש גדול ממצרים כדי לסמן לעצמם כיוון דרך: אתם עם שנועד לגדולות, ומעמדכם בין האומות צריך להיות רם ונישא! בקשו דברים גדולים! אנחנו לא עם שולי. עלינו להיות עם בעל משמעות, "עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ" (ישעיהו מג, כא), עשירים ומשמעותיים בכל המדדים.
המציאות הקשה שאליה נקלענו בחודשים החולפים הינה קומה נוספת בתהליך גאולת העם והארץ. היא מחייבת להפסיק להתייחס לישראל כאל מדינת מקלט שאליה בורחים יהודים החוששים מאנטישמיות, ולהפוך אותה למוקד משיכה כלכלי ורוחני אמיתי שיעדיו ושאיפותיו גדולות.
הרשב"ם מסביר שכלי הכסף והזהב שבני ישראל יצאו איתם במצרים, אלו תכשיטים. הרב עמיטל מבאר את האר"י הקדוש, שבני ישראל היו אמורים להוציא את ניצוצות הקדושה ממצרים. מצרים הייתה התרבות המפותחת ביותר באותה תקופה, ובני ישראל היו צריכים להוציא עימם את הדברים החיוביים שלמדו שם. בשל כך, ציווה ד' שישאלו – הוא רצה לוודא שבני ישראל ייקחו איתם את הערכים הללו מחד, ומאידך – לוודא שבני ישראל יידעו שאלו ערכים שאולים, שאינם שייכים במקורם ליהדות.
ישנם דברים רבים בעולם הכללי שיכולים לשפר את לימוד התורה. אדם יכול ללמוד תורה באמצעות מחשב שהזיכרון שלו מכיל את כל התנ"ך, הגמרא וכו' ומבלי שיזדקק לפתוח ספר. עם זאת, יש לדעת שלימוד התורה נעשה קודם כל מפי סופרים ומפי ספרים. מהתרבות הכללית אנו לוקחים ב"השאלה", ועליה בונים עוד קומה.