ניחושים

הניחוש והקסם לא שולטים בישראל, כאשר הם פועלים על פי מה שהורה להם ה'

סוגיה בירושלמי שבת (פרק ו') דנה בדרכים שונות של ניחוש; הנסיון לקרוא את העתיד מתוך רמזי מציאות או קריאת אותות השמים – אסטרולוגיה. לקראת סוף הסוגיה מביא הירושלמי מקרה מבחן מעניין (מובא בתרגום): "גר אחד היה אסטרולוג, ופעם אחת רצה לצאת מביתו. אמר: עכשיו יוצאים?! [זה זמן לא טוב – עפ"י הכוכבים. ת.מ]. חזר ואמר: כלום היתדבקתי באותה אומה קדושה, לא [כדי] לפרוש מאותם דברים?! אצא ואסמוך על שמו של הבורא. היה קרוב להישחט [ע"י חיה מסוכנת], והביא לה חמורו ואכלה. מה גרם לו שיפול? בגלל שהרהר. מה גרם לו שינצל? בגלל שסמך על הבורא".

מקרה האסטרולוג הוא מקרה מבחן מעניין – האם יכול אדם להינצל מפגעי המזלות והגורל בשל היותו יהודי (שאלת "אין מזל לישראל" – שהסוגיה עוסקת בה בסיפור קודם)? האם מדובר בעניין מולד, או בשאלות של אמונה?
פוטנציאל הסכנה קיים על פי הסיפור, אלא שהבחירה על פי מה לנווט את חיינו – תלויה בנו, והיא המשפיעה בסופו של דברים.

על כך מביא לוי פסוק מפרשתנו: "כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵ-ל".

"אמר לוי: כל המנחש, סופו לבוא עליו. ומה טעמא? "כי לא נחש ביעקב" –  כי לו נחש".

שאלת פעולתם של כוחות מאגיים – ניחושים וקסמים בעולם, אינה שאלה אובייקטיבית, אלא סובייקטיבית, כי לו נחש – מי שפועל על פי כוחות אלו, מכפיף עצמו אליהם ואל שרירותם.

מה האלטרנטיבה?

על כך דורש ר' אחא את המשך הפסוק: "אמר רבי אחא בר זעירא: כל מי שאינו מנחש מחיצתו לפנים כמלאכי השרת. ומה טעמא? "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל א-ל".

האלטרנטיבה היא החלטתו של הגר האסטרולוג – להכפיף את עצמו לדרכי פעולתו של הקב"ה בעולם, ולא לכוחות חיצוניים, גם אם הם קיימים ועשויים להיות שליחים של הקב"ה בעולם. אולי לכן, מי שאינו מנחש, נמצא באותה דרגה כמו המלאכים – שליחי ה', ולדברי ר' ברכיה, אפילו למעלה מהם: "… רבי ברכיה בשם רבי אבא בר כהנא עתיד הקב"ה לעשות מחיצתן של צדיקים לפנים ממחיצתן של מלאכי השרת ומלאכי השרת ומלאכי השרת שואלין אותן ואומרין להן מה פעל א-ל. מה הורה לכם הקדוש ברוך הוא".

בלעם, הקוסם והמנחש, יודע טוב מכולם את כוחם של קסמיו. והוא חווה בעוצמה החזקה ביותר את כוח דבר ה' החזק מכל אלה. ישראל הם מי שהניחוש והקסם לא שולטים עליהם, כאשר הם פועלים ישירות על פי מה שהורה להם ה'.

(בלק תשפ"ב)