כל הפוסטים של פרופסור אביעד הכהן (נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט)

מוקדה של פרשת השבוע היא "שירת הים": פרק שירה מופלא, החושף משהו מעצמת הרגשות שחוו בני ישראל במעמד קריעת ים-סוף:

במרכז הפרשה עומדת סדרת המכות המבקשת לערער את אושיות המעצמה המצרית. מתוך כל אלה עולות שאלות תיאולוגיות ומוסריות המנסרות בחלל

"הנה מה טוב ומה נעים, שבת אחים גם יחד". לאחר תקופת פרידה ונתק ממושך, שבים האחים ומתאחדים. הם כבר לא

רגעי השיא של המפגש בין יוסף, אביו ואחיו מלווים בהתרגשות רבתי. קולות הצחוק והשמחה נמהלים בבכי של התרגשות. עשרים ושתים

פרשת ויגש נפתחת בשלוש מילים קצרצרות אך רוויות משמעות: "ויגש אליו יהודה".  הראשונה שבהן, "ויגש", העניקה לפרשה את שמה. עוד

במבט ראשון, תיאורי הזמן שבתורה נראים לעתים מיותרים. אבל מבט מעמיק בהם מלמד שלא לחינם באו, והם מהווים נקודות ציון

לרוב הציבור, הנעשה "מאחורי הסורגים", בין כותלי בית הכלא, הוא "חור שחור" שאינו גלוי, ופעמים רבות גם אין רוצים לחשוף

ההצעה שעמדה על סדר יומה של מועצת העיר דבלין שבאירלנד למחוק את שמו של הנשיא השישי של מדינת ישראל, חיים

אחת ממילות המפתח הבולטות בפרשתנו (ובספר בראשית כולו) היא ה"מקום". בתוך כדי דיבור של פסוקים בודדים, מופיעה "מילה מַנְחָה" זו