אני רוצה ברשותכם להמשיך בנושא שהתחלתי בשבוע שעבר. פעם הכרתי ילד אחד שהלך לפעולה בסניף, וכל אחד היה צריך לכתוב על פתק כמה תכונות טובות שיש בו. הילד הזה התקשה במשימה כזאת אז הוא בחר שלא לכתוב. אחר כך היתה משימה לכתוב מגרעות אישיות, תכונות שעדיף היה לנסות לתקן, ואז הוא דווקא שינס מתניו וכתב די בקלות. מישהי שם אפילו פירגנה לו על זה שהוא כותב רק מה לא בסדר אצלו… אבל רבי נחמן אומר שבדיוק כמו שיש לך כח לשנות אחרים, להשפיע עליהם לטובה בכח הסתכלות על הנקודות הטובות שלהם, ככה בדיוק זה עובד בין האדם לעצמו!
זה חידוש מופלא ופרקטי מאד: לא מדובר על אדם זחוח ש'עף על עצמו' וכל היום עסוק בכמה הוא נפלא ומושלם… אחד כזה אולי באמת עדיף שילמד גם לקבל ביקורת. אבל אדם לפעמים מאד שקוע בביקורת עצמית, יש לו מנגינת רקע של רגשות אשם, של מה לא בסדר, מה הוא צריך לתקן, וזה אולי נשמע טוב וצדיקי – אבל זה עלול למשוך למטה, לכבדות. ואז שום התקדמות לא תהיה, רק מרמור. מכירים את אלו שכל הזמן לא טוב להם? אתה כבר יודע שתשאל מה נשמע ותקבל איזה "קרעכץ", רק הסיבות מתחלפות… זו מנגינת רקע. ואת מנגינת הרקע הזאת חייבים להחליף כדי להתקדם באמת.
איך עושים את זה? ר' נחמן אומר שם שתתחיל לחפש בעצמך נקודה טובה, אפילו קטנה, אפילו חלקית, אבל תתמקד בה, תכבד אותה, תשמח בה. לאט לאט תגלה עוד כאלו, עד שבאמת תתחיל לראות שינוי. לא יאומן אבל דוקא השמחה הפשוטה בטוב זה מה שמקדם אותנו, ומיקוד אין סופי בצד האפל… עלול להשאיר אותנו תקועים.
השבוע היארצייט של ר' לוי יצחק בנדר, שהיה ברסלבר מהדור הקודם. הוא אמר פעם למישהו "כשאתה רואה פאשקעוויל, תתייחס לזה כמו מראות אסורות"… 'פשקווילים' אלו מודעות רחוב נגד ההוא ונגד ההם, מחפשים מה רע אצל השני ומדברים על זה – לשם שמיים ולשם הצדק כמובן. (ואיפה שאין 'פשקווילים' זה קורה ברשת…) אז הוא אומר לו, חביבי, יש דברים שהיית מתבייש ככה ברחוב במאה שערים ללטוש בהם עיניים, נכון? ככה בדיוק תתייחס למודעות האלה…
ומה עם ה'פשקווילים' של האדם על עצמו? כדי להתקדם אתה חייב להתמקד בטוב שלך!
(פנחס תשפ)
במה להתמקד
השארת תגובה