מרדכי גרנביץ
באבניו M בברוקלין, סמוך ונראה לשדרת "אושן פארקווי" הסואנת, שוכן בית הכנסת של ראביי הרבסט. מלבד ספריה ענקית, מנינים, חדרי לימוד ומקווה טהרה, אפשר בעיקר להרגיש שם בבית. עשרות אם לא מאות כוסות קפה הכנתי שם בבקרים קרים ובודדים…
רבאיי הרבסט עצמו, יהודי נמוך קומה עם מבט שובב ופיקח. חזותו חסידית והילוכו פשוט ועממי שאינו מסגיר את מעמדו כדיין חשוב בעל שם עולמי העוסק בסוגיות חמורות המגיעות לפתחו.
פעמים שהייתי עומד ליד המדרגות היורדות לפתח בית הכנסת, כשכוס הקפה שהכנתי שם בידי, ואני פשוט צופה במתרחש. דברים מעניינים ראיתי שם, שיכולים להעיד קצת על אופיו של הרב המתגורר בקומה העליונה. סוגי האנשים שנכנסים ומחפשים את דלתו, בן תורה ליטאי, או אשה עם מכנסיים שהרב עזר לה להשיג גט מבעלה שמעבר לים… כולם אהובים ורצויים כולן שווין לטובה.
אבל אחד הדברים החריגים והמדהימים היה ה"צ'יל" הנודע. מהו אותו צ'יל? ובכן, פיתחו שערי הלב:
מידי ליל שבת, בניצוחו של ראביי הרבסט, היה בית הכנסת החמים פותח את שעריו עבור בני נוער המסתובבים ברחובות ומגיש אוכל שבתי חם היישר מהמטבח הצמוד. לא כולם אהבו זאת, למה שבית הכנסת יהפוך למקום מפגש לנוער? אולם רבאיי הרבסט נחוש. ברבות בשנים הגיעו לשם בני נוער המכורים לסמים ומתגלגלים בחוצות קריה בשדרות ברוקלין, כמו גם יתומים ובודדים שאין להם מקום. האם אתם מכירים עוד בית כנסת שהרב החסידי המבוגר קנה לוח שש בש כחלק מן הציוד שלו?… סכומים עצומים שילם הרב על מכוני גמילה ומסגרות לבני נוער שהגיעו אליו אבודים ונטולי תקוה.
לקראת השעה אחת בלילה המטבח נסגר, אולם בליל שבת אחד יש מן החבר'ה שניסו לפרוץ למטבח הנעול. הגבאים שראו את ההשחתה, הציעו להחליף את דלת המטבח מיידית לאינטנסיבית יותר, אולם רביי הרבסט סירב: "מה הם ירגישו כשיגיעו שבוע הבא ויראו זאת? הם ירגישו דחויים!"
כך גם קרה כשהחל להיגנב כסף מקופות הצדקה והוצע לו להתקין מנעולים על הקופות ומצלמות ברחבי בית הכנסת, הוא הזדעזע: אדם מגיע למצב נוראי כזה שהוא כל כך נזקק לכסף עד כי הוא גונב, ואתם רוצים שנבייש אותו עם מצלמות?!… שיגנוב, אני מוחל.
תקופה ארוכה שילמה העיריה בניו יורק סכום שנתי להחזקת ה"צ'יל" של ליל שבת, מכיוון שמבחינתם היתה זו תכנית מצויינת לנוער בסיכון, אם במקום פשע ברחובות יש רב שלוקח אליו את החבר'ה אז מוכנים לשלם לו על הטשולענט… אלא שאחרי כמה שנים התקציב פסק מלהגיע, והרב המשיך לשלם את ההוצאות. כשחבר שלי שאל אותו מי משלם זאת? ענה לו הרב, מה אתה רוצה שאקח כסף מבית הכנסת, שגם ככה לא פשוט לו 'מנטלית' עם הפרוייקט הזה?… אני משלם מהאשראי שלי… וכך מידי שבוע גיהץ הרב את הקרדיט קארד הפרטי ב"מויישי'ס" – הסופר השוכן בהמשך הרחוב…
"רק הרב שלכם ביקר אותי בכלא" אמר בחור מקועקע לחבר שלי. אני גמרתי עם רבנים, אבל הרב הרבסט זה משהו אחר, הוא היחיד שהייתי מתקשר אליו מהכלא ויכול לשפוך לו את לבי גם כשכולם הפנו לי גב…
אבל מלבד כל הסיפורים הגדולים על חסד בומבסטי, מה שהפעים אותי אצלו היה דווקא הדברים הקטנים, הכמעט בלתי נראים:
חבר שלי ניגש אליו שהוא מחפש דירה לקנות באזור, הוא מבקש ברכה. הרב הרבסט מגיע לתפילה יום אחר כך כשבצד אחד שלו שקית הטלית וביד השנייה… עיתון. הוא ניגש אליו לעיני המתפללים המתארגנים לתפילה ואומר לו: "ברכה אתה צריך? אתה צריך דירה. הקפתי לך בעיתון כל מה שנראה לי רלוונטי. שיהיה בהצלחה"…
כשניגש אליו אותו אחד עם שאלה הלכתית מסויימת ענה לו הרב: בנושא הזה אני קצת מחמיר, אני חושב שכדאי שתלך לשאול רב אחר בעניין.
ואיך היה ניגש לאנשים שנקלעו לבית הכנסת… לא משנה איך אתה נראה ומה מעמדך, היה ניגש במאור פנים "וואו, איזה כבוד שבאת אלינו. יש פה הרבה בתי כנסת ודווקא אנחנו זכינו שתגיע לפה". הוא נתן הרגשה טובה שקשה לתאר. הרגשה של בית.
אדם גלמוד שהוריו נפטרו וחשב מחשבות אבדניות נקלע לשם, כששפך לבו אמר לו הרב הרבסט אתה לא יכול לשים קץ לחייך כי אני ממש ממש זקוק לך. אני לא יודע אם אסתדר פה בלי עזרתך…
מאז היה הרב "מתזז" אותו במשך שנים, להביא ברגים, לקנות דברים, מה לא. לא נתן לו מנוחה, עד כי אותו אחד כבר היה מתלונן באזני המתפללים שהרב לא נותן לו קצת חופש…
כל פעם שהיה חבר שלי מן המתפללים שם מעדכן אותו שיש לידה באופק, כיון שהלידות היו בניתוחים, היה הרב הרבסט מתעניין כבדרך אגב מתי שעת הניתוח. באופן קבוע ביום הנקוב כשעה לאחר שעת הניתוח היה מתקשר אליו "נו איך עברה הלידה?"… פלאי פלאות. לא מדובר על אדם מובטל אלא על דיין שסדר יומו עמוס בגיטין ובעניינים חמורים שהגיעו לפתחו.
אפשר עוד להאריך ולספר על כך שהיה שולח אנשים לקנות סיגריות כדי שיהיה לו תמיד 'לכבד' את הנוער שמגיע מהרחובות.
על כך שראה אותו מישהו מכבס את המגבות הרטובות שהצטברו במקווה והעיר לרב שזה לא לכבודו "למה?" לא הבין הדיין "זאת האחריות שלי שיהיה מגבות נקיות למי שמגיע"
אבל הדבר המתוק ביותר מבחינתי, ששמעתי מחבר שלי, שראה אותו מגיע מידי שבת בבוקר לפני התפילה עם שקית שחורה מלאה בחבילות טישו מהודרות מהסוג היקר, ושם על שולחנות עזרת הנשים. מה העניין? הוא אומר לאותו חבר שאשתו לא אוהבת את זה ששמים טישו זול. וכיון שבשבתות בית המדרש העליון הופך לעזרת נשים אליה מגיעה גם הרבנית הרי שהוא מחליף את הטישו הרגיל. "תן לי לעשות זאת" עונה לו אותו מתפלל. מה פתאום? חייך הרב הרבסט. זה התפקיד שלי לשמח את אשתי! וכך מידי שבת הוא מקדים להגיע עם השקית השחורה, מחליף את חבילות הטישו במהודרות יותר, עד שעזרת הנשים מוכנה ב'לוק' המתאים שיניח את דעת הרבנית. רק אז הוא הולך שבע רצון לעזרת הגברים להתכונן לתפילה…
בערב יום כיפור האחרון נסתלק רבאיי הרבסט לבית עולמו, ונטמן בניו ג'רזי סמוך ונראה לרבו הגדול רבי שלמה מבאבוב זכותו יגן עלינו.
(בראשית תשפ"א)
