בעולם של סדרות האנימה היפניות, יש שתי דמויות שמהוות תמונת מראה זו של זו. ריקה טאקאנאשי היא תלמידת תיכון תמהונית המשוכנעת שיש לה כוחות קסם מופלאים, המאפשרים לה לשנות את המציאות, בעוד שבפועל היא פשוט חיה בדמיונות. הָרוּהִי סוּזוּמִיָה, לעומת זאת, היא תלמידת תיכון משועממת שבטוחה שהיא סתם אחת מבין מיליארדי אנשים בעולם, בעוד שבפועל המחשבות והרצונות שלה יכולים לשנות את המציאות כולה, ואף להחריב את העולם ולברוא אותו מחדש.
שתי הדמויות הללו אינן קשורות ישירות זו לזו (הן מופיעות בסדרות שונות), אבל הן מבטאות מסר מעניין. לפעמים הכוח האמיתי נובע דווקא מהלא-מודע, ממה שלא חושבים עליו ולא מתכוונים לעשות. החלק הלא-מודע בנפש האדם גדול ורחב בהרבה מהחלק המודע, שהוא רק קצה הקרחון שצף מעל פני השטח של ההכרה. ככל שמעמיקים בו, מתנתק הלא-מודע מהזהות האישית, ומתחבר ללא-מודע הקולקטיבי של האנושות כולה, בו נמצא מאגר של דימויים, סמלים וישויות שונות. בקבלה מדברים על הדרגות השונות שבנפש – נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה – שכל אחת מהן עליונה יותר מהקודמות, עד שב"יחידה" מתאחדות כל הנשמות יחד, כמו שורש אחד ממנו מתפצלים ענפים רבים של נפשות פרטיות.
אין ספק שכוחו של הלא-מודע גדול בהרבה מזה של המודע. הוא מסוגל ליצור כהרף עין עולמות שלמים ומוחשיים, שהאדם אינו מסוגל אפילו להעלות בדעתו באופן מודע. זה הרי מה שקורה כל לילה כשאנו חולמים. ממילא, כאשר מנסים לעשות משהו באופן מודע, רותמים לכך את החלק החלש יותר שבנפש, בעוד שכאשר עושים אותו באופן לא-מודע, מופנית כלפיו העוצמה האדירה של אותם חלקי נפש נסתרים.
קוסמים ומכשפים מנסים לשנות את המציאות בכוח, באופן מודע ומכוון. ייתכן שלפעמים הם מצליחים בכך, אבל ברוב המקרים זה לא עובד. התורה אוסרת על ניסיונות כאלה. במקום זאת, היא מדריכה אותנו להתמקד בנפש שלנו, בחיבור שלנו לה', בחיזוק האמונה והביטחון ובטיהור המחשבה. דווקא הדברים הללו יובילו לשינוי אמיתי במציאות.
לפעמים צריך להתעקש, אבל לפעמים צריך לדעת להרפות ולהסיח את הדעת. המשיח לא בא מתוך ניסיונות לדחוק את הקץ במכוון, אלא דווקא מתוך היסח הדעת. לפעמים כשלא מתכוונים, מצליחים יותר.
(פמחס תשעט)
כוחו של הלא מודע
השארת תגובה