הרב אליעזר חיים שנוולד (ראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' מודיעין)בפרשתנו מתארת התורה את משבר 'חטא המרגלים'. על מידת חומרתו של חטא זה אנו יכולים לעמוד מתוך חומרת עונשו, עיכוב עם ישראל במדבר לעוד כשלושים ושמונה שנים במהלכם כמעט דור שלם ימצא את בו את מותו: "במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקודיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינותם עלי. אם אתם תבואו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה וגו'. ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה. ובניכם יהיו רועים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם עד תום פגריכם במדבר" (במדבר יד כט-לג).
"עד אמצע פרשת 'בהעלותך' נמצאות ההכנות לדרך: סדר המחנות, סדר השבטים, בכל שלמות בנינם, ומאמצע 'בהעלותך' מתחילים הסיבוכים וה'שערוריות'. בחלק הראשון של ספר במדבר, בפרשיות "בהעלותך שלח קורח" מופיעים משברים פנימיים, ובחלק השני, מפרשת 'חוקת' ואילך – זעזועי המשברים מבחוץ" (שיחות הרצי"ה קוק זצ"ל קרח תשכ"ח).
עם ישראל עבר במדבר תהליכי שינוי עיצוב והתבגרות לאומית קולקטיבית. מעבר מעם משועבד התלוי באדונו, לעם עצמאי שמנהל את חייו בכוחות עצמו, עם שבשל להקים את ממלכתו בארצו. מטמיעה בתרבות זרה לגיבוש זהות עצמית ותרבות משל עצמו. מתחושת ה'אין אונים' של עבד לתחושת מסוגלות ועוצמה הנחוצה לעם שנדרש לצאת למלחמה ממושכת כדי להשיג ריבונות בארצו. תהליכי השינוי יוצרו גם חששות כבדים מפני החדש וה'לא נודע', וספקות ביחס לבשלות וליכולת להתקדם לשלב הבא ולעמוד בקשיים והאתגרים שהוא מציב בפניו.
תהליכים אלה דומים לתהליכי התבגרות של היחיד. השינוי כרוך ב'משברים' שהופכים לחלק בלתי נפרד מהתהליכי ההתקדמות: במציאות יש משברים. וכו'.. המשברים שייכים לסדר ההנהגה הא-לוהית. עצם הדבר שיש משברים אינו דבר נורא כל כך. אשרי אדם שמצליח בעצמו או בסיוע של אחרים להיות שייך יותר ויותר לעניינים רוחניים ואציליים, אבל גם אצלו יש מציאות של משברים. ועל מנת כן! המשברים שייכים למציאות האדם. וכו'.. הנשמה הא-לוהית העליונה נמצאת במציאות חיים אחרת. יש להכיר זאת, ומתוך כך להבין שמשבר אינו חורבן. יש לזקק ולצרף, לבחון ולעבור דרך המשברים. – איך עוברים את המשברים? לאור ד' המאיר לנו, אנחנו מתאמצים ומצליחים בעזרת ד' לעבור את המשברים של חיי האדם. (שיחות הרצי"ה קוק זצ"ל שמיני תשל"ג). משבר 'חטא המרגלים' הוא החמור מבין ה'משברים' שאירעו במדבר. משבר שאיים על המשך קיומו של עם ישראל, והשלכותיו ממשיכים להשפיע על עם ישראל לדורות.
למרות חומרת המשבר, הוא לא הביא את משה רבנו לאבדן עשתונות ולייאוש. אדרבא, משה רבנו פעל ככל יכולתו כדי להתמודד עם המשבר ולצמצם את נזקיו במידת האפשר. ה'רועה הנאמן' ניצב בין העם ובין הקב"ה, וניסה לגונן על העם בכל כוחו (במדבר יד יג-יט). לראשונה הוא מזכיר בתפילתו לפני הקב"ה את י"ג המידות של רחמים. אמנם הקב"ה מתרצה ואומר "סלחתי כדברך", אולם הגזרה לא מתבטלת לחלוטין.
משה רבנו הוא זה שמוביל את תהליך הצמיחה והשיקום מ'המשבר' שמתחיל באופן מיידי בעצם הציווי על מצוות המנחה והנסכים עם ההגעה לארץ, שנותן אופק ותקווה לעתיד: "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם: כי תבואו אל ארץ מושבותיכם אשר אני נותן לכם, ועשיתם אישה לד' עולה או זבח לפלא נדר או בנדבה וגו'. והקריב המקריב קרבנו לד' מנחה סולת וגו', ויין לנסך וגו'" (במדבר טו ב-ה). תהליך שעתיד להמשך בשלושים ושמונה השנים במדבר, עד למוכנות לכניסה לארץ ישראל.
העיסוק שלנו במידות ובבנין האישיות מביא אותנו ללמוד מדרך ההתמודדות עם 'משבר חטא המרגלים' כיצד עלינו להתמודד עם 'משברים', כחלק מאתגרי החיים של היחיד, וכאחד הגורמים העיקריים שמשפיעים על התנהלותו.
'משבר' בא מהמילה 'שבר'. הוא אירוע או התרחשות נפשית שעם הופעתו הוא גורם לשינוי המצב הקיים, לעיתים בפתאומיות ובהפתעה, ל'שבירה' וקטיעת נתיב התנהלות והרצף של החיים, או ל'שבירה' של תפיסת העולם והיעדים שהאדם התווה לעצמו בחייו. ה'שבר' יוצר 'מצוקה' ותחושה של 'קריסה' נפשית ואבדן שליטה, משום שהוא מעלה סימני שאלה על העתיד, עד כדי תחושה של איום על הקיום. השקיעה ברגשות ה'משבר' גורמת לתחושת 'אין אונים' שמקשה לגייס כוחות הנפש להתקדמות ו'לחשב מסלול מחדש', ועלולה להביא לייאוש ולדיכאון.
התפיסה האמונית מהפכת את ה'משבר' מ'שבר' ל'לידה מחודשת' ('משבר' הוא שמו של הכסא עליו מושיבים את היולדת בלידה). היא רואה ב'משבר' כלי שנועד לקדם את האדם ללידה מחודשת ולצמיחה. מתוכו מתברר שהמצב הקודם ל'משבר' הגיע למצב של מיצוי וניוון שלא אפשר התקדמות והיה חייב ל'השבר' כדי לאפשר התקדמות וצמיחה. על כן 'המשבר' הינו מרכיב בלתי נפרד מהחיים ומההתקדמות. "תביר, מתאר את המהלך האיתן של העלייה הכוללת והפרטית, של האיש ושל הכללות, שבא תמיד ע"י משברים החוזרים ונבנים אחרי כן ביתר שאת" (הרב קוק זצ"ל ראש מילין "תביר").
'התמודדות עם משברים' היא מיומנות חיונית להתקדמות, והיא נרכשת במהלך חייו של האדם, בעיקר מתוך התמודדות עם משברים קודמים.
כח האמונה והביטחון – משנים את המשוואה ומסייעים להתמודדות עם המשבר.
(שלח תשעז)
