הכהן הגדול

בספר הזהב של קורות ימי ישראל, חקוקים באותיות של זהב מספר שמות ודמויות שהפכו להיות מאבני היסוד של העם היהודי בדור הזה.
אחד מהם הוא המרגל הקדוש אלי כהן הי"ד, שהשבוע מלאו חמישים שנה להוצאתו להורג בסוריה.
כל כמה שלא נכביר במילים על אלי כהן, עדיין לא נוכל לתאר את מלוא המשמעות של מעשיו, ותרומתו לביטחון ישראל ולקיומה של מדינת ישראל.
לא בכדי אמר עליו ראש הממשלה לוי אשכול ז"ל בימי מלחמת ששת הימים: "מעשיו של אלי כהן חסכו למדינת ישראל חטיבות רבות של חיילים, והמידע שהביא לפני מלחמת ששת הימים היה מידע שלא יסולא מפז, והביא לניצחון הגדול במלחמת ששת הימים".
הסלנג הישראלי משתמש בביטוי- 'גדול מהחיים'. יש אנשים שהמילים הללו חלות עליהם ממש.
אני חושב לעצמי, שאלי כהן, שהיה בן 40 במותו, היה אמור להיות היום בן 90. כרבים אחרים, הוא יכול היה לעשות לביתו, לחיות חיי שלווה, ליהנות מילדיו ומנכדיו, ולהזדקן בנחת ובכבוד.
אבל אלי כהן קורץ מהחומרים של דמויות השייכות להיסטוריה- כמו מרדכי אנילביץ', כמו רועי קליין, כמו רשימה ארוכה של גיבורים שניתן לומר עליהם שהם היו 'גדולים מהחיים', כלומר- שמערכת הערכים שהניעה אותם, הייתה גדולה משיקול של חיים שגרתיים ושל חיי שגרה.
יש אנשים כאלו- ששנות חייהם קצרות- אולם השפעתם על קורות ימי ישראל, ונוכחותם על ציר ההיסטוריה היהודית הוא נצחי.
נכון- אלי כהן לא זכה להזדקן עם ילדיו ונכדיו, אבל מי יודע להעריך כמה ילדים ונכדים נולדו בעם ישראל הודות למעשיו ותרומתו לביטחון המדינה ? מי יודע לשער כמה חיי אדם ניצלו בזכותו ?
אשרי העם שאלו גיבוריו. אנשים המוכנים לצאת מד' אמותיהם, לוותר על חייהם ממש, תרתי משמע- גם בחייהם וגם במותם, ולהקדיש את כל כולם למען ביטחון ישראל, עם ישראל ומדינת ישראל.
הם מוכנים לחיות רחוק מהבית, במתח מתמיד, בסכנת נפשות יום יומית, והכל כדי שילדי ישראל יוכלו לישון בשלווה במיטותיהם, כדי שמדינת ישראל תתנהל בביטחון ובשגשוג.
חמישים שנה אחרי- הגוף איננו איתנו. אך הרוח של אלי כהן, המיתוס והאגדה מרחפת בחללה של החברה הישראלית, כדמות מופת, בבחינת כזה ראה וקדש.
זמן קצר לפני עלייתו לגרדום בדמשק כתב מכתב לאשתו, מכתב שהוא צוואה לכולנו:
"נאדיה יקירתי, משפחתי היקרה! אני כותב אליכם מילים אחרונות אלו בתקווה שתישארו תמיד מאוחדים אני מבקש מאשתי שתסלח לי, שתדאג לעצמה ושתעניק השכלה טובה לילדינו… יום יבוא וילדי יהיו גאים בי. ולך נאדיה יקירתי, את רשאית להינשא לגבר אחר למען יהיה אב לילדינו. בנושא זה את חופשיה לגמרי. אני מבקש ממך לא להתאבל על מה שקרה, אלא להסתכל על העתיד. אני שולח לכם נשיקות אחרונות. התפללו לעילוי נשמתי".
אלי כהן הי"ד- לא רק ילדיך ומשפחתך גאים בך. עם ישראל כולו גאה בך.
אתה מבקש להתפלל לעילוי נשמתך. לפי מסורת ישראל, הרוגי מלכות נמצאים במקום הכי גבוה שיכול להיות, מקום שאין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם.
אלי, הכהן הגדול- יובל שנים אחרי – משימת הריגול שלך עדיין לא תמה. תמשיך לרגל עבורנו גם שם, תחת כיסא הכבוד, ותדאג לביטחון המדינה ולשלמות החברה היהודית, שעבורה היית נכון להקריב את חייך ולמסור את נפשך.
(במדבר תשעה)