בחמישי ביוני

התבוננתי ביומן לראות מה התאריך בו העלון יופץ והדברים יתפרסמו. כשראיתי יום ו', י"ח סיון, החמישי ביוני, החלו קולות ומראות שונים להישמע באוזני ולחלוף מול עיני.
החמישי ביוני… פתאום מצאתי את עצמי מזמזם עם אריק לביא ז"ל את מילותיו של יורם טהרלב- 'בחמישי ביוני גדוד השריון פרץ, באש ודם אל הקרב יצא, באש ודם את פניו מצא'. המילים הללו אומנם נכתבו על קרב רפיח במלחמת ששת הימים, אך הן נשארו רלוונטיות גם לקרבות שריון אחרים. למשל בדיוק חמש עשרה שנים אחרי, י"ח בסיון, יוני 1982, היום בו נכנסנו לקרבות שריון בלבנון, קרבות שסופם היה הקרב בסולטן יעקב.
חשבתי לעצמי, איך מילות השירים מבטאות את רוח התקופה, את רוח הלוחמים, ואת רוח העם, ואיך הדברים השתנו מאז.
יורם טהר לב לא מהסס להשתמש במילים- 'באש ודם אל הקרב יצא', מילים שהיום לא היו עומדות במבחן הפוליטיקלי קורקט. מי מדבר היום על אש ודם ? היום היו נכתבים מילים כמו- 'עם יונת שלום אל המשא ומתן יצא'..
גם שמואל רוזן ז"ל, ביטא את רוח התקופה ואת תחושת העם השב לביתו ולאימא שלו- ' ועם שלם מביט, מביט בך כחולם ,כנפי פלדה חגות, חגות מעל קברך, ראי רחל ראי, ראי ריבון עולם, ראי רחל ראי, הם שבו לגבולם'. מי מדבר היום על ריבון עולם ? הרי על 'שמע ישראל ' של מח"ט בצה"ל נוצרה מהומה רבתי, ומי יעז לחבר בין כנפי הפלדה ליונים החגות מעל קבר רחל ? ומה זה – 'הם שבו לגבולם'- על איזה גבולות מדברים ?
ואם בשירי מלחמה עסקינן- האם המילים הבאות יכולות להתקיים גם בעת הזו ?
'באותו רגע נזרק רימון מבחוץ. בנס לא נפגענו. חששתי שהירדנים יזרקו רימונים נוספים. מישהו היה צריך לעלות למעלה ולהשגיח. לא היה לי זמן לשאול מי מתנדב, שלחתי את איתן. איתן לא היסס לרגע, עלה למעלה והתחיל להפעיל את המקלעון. '
האם גם היום איתן לא היה מהסס לרגע ? אולי היום הוא היה צריך לחכות לאישור של היועץ המשפטי של הגדוד, או לאישור של בית המשפט בהאג ?
משהו קרה לנו בארבעים ושמונה השנים הללו, מאז החמישי ביוני והכניסה אל הקרב באש ודם, עד ועדות החקירה מבית ומחוץ, תרבות הכסתח"ים והטיוח, והטיפול התקשורתי, שבהחלט צירוף כל אלו היו גורמים כנראה אפילו לאיתן להסס ליותר מרגע.
ארבעים ושמונה שנים אחרי. הרבה דברים השתנו בשיח וברוח, ובמילות השירים. אבל… ויש גם אבל… יש גם שנה אחרי. שנה אחרי צוק איתן. שם ראינו לגאוותנו שלמרות הכל רוחו הלא מהססת של איתן ממשיכה לפעם בקרב החיילים, שהגבורה והעוז, החברות והרעות, טוהר הנשק והמוסר עדיין נוכחים במלוא עוזם ותפארתם בקרב הלוחמים והמפקדים, גם אם במידה פחותה בקרב מקבלי ההחלטות.
חמישי ביוני 67. חמישי ביוני 82. חמישי ביוני 2015. ראי רחל ראי, וראה ריבון עולם, איך בנייך עדיין נלחמים על הזכות לחיות ולשוב לגבולם.
(בהעלותך תשעה)