ישראל מחזיקה בשיא עולמי במספר עורכי הדין ביחס להיקף האוכלוסייה. ובכל זאת, כ-3,500 סטודנטים מסיימים מדי שנה את לימודי המשפטים ומייחלים לצלוח את מבחן לשכת עורכי-הדין. בפעם האחרונה, רק 12% עברו בהצלחה, ולאחר ערעורים, מספר העוברים עמד על 32% בלבד. הרוב המוחלט – נכשל. האם המבחן נערך בכוונת מכוון להכשיל? ואולי ריבוי המכללות, שבד"כ מקבלות כל מי שמשלם, והרבה, הן האשמות בזילות המקצוע?
אני עורכת דין. זאת אומרת, בהשכלתי. למדתי שנים ארוכות, עברתי את מבחני הלשכה בהצלחה וכשחיפשתי עבודה כעורכת דין מתחילה התברר לי שהסכום שמוצע לעורכת דין בתחום שלי נמוך ביותר והתחרות גבוהה. תחילה לא ויתרתי על חלומי לעסוק במקצוע שחלמתי עליו כל חיי, עריכת דין, ושילבתי איתו עבודה נוספת. מצאתי את עצמי עובדת בשתי עבודות כדי לא לוותר על החלום שלי, עד שקרסתי ונאלצתי לוותר על חלומי לטובת חלום אחר שלא ידעתי שקיים בי– תקשורת.
פעם חלומה של כל אם יהודיה היה שבנה או בתה יהיו עורכי דין, אך עקב ריבוי מכללות ללא רף מינימלי של תנאי קבלה הוצף שוק עורכי הדין עד לרמה כזו של "זילות המקצוע" הן מבחינת (חלק מ) עורכי הדין שקיימים בשוק והן מבחינת השכר אותו מרוויחים עורכי דין שכירים.
לפני כחודש נערכו מבחני הלשכה של מועד יוני 2018. במועד זה אחוז המעבר היה הנמוך ביותר בכל שנות קיום מבחני הלשכה- רק 12 אחוזים עברו את המבחנים ולאחר פסילת שאלות והוספת תשובות חלופיות, עומד כיום מספר העוברים על 32 אחוזים.
ריבוי מוסדות לימוד בתחום המשפט, חלקם ללא סף כניסה כלשהו, גרם לכ-3,500 המסיימים לימודיהם מדי שנה ועומדים להיבחן במבחני לשכת עורכי הדין. שם, כידוע, רוב רובם – נכשלים. האם בשלב מבחני הלשכה, לאחר שהסטודנטים שילמו ממיטב כספם והשקיעו את מיטב זמנם כדי ללמוד את התואר, להתמחות ואחר כך ללמוד חודשים ארוכים למבחני הלשכה- זהו הזמן הנכון לחסום אותם בבואם להיכנס בשערי לשכת עורכי הדין? או אולי נכון יותר להקשיח את מבחני הקבלה ללימודי המשפטים? אולי נכון יותר לסנן בתום שנה או שנתיים של לימודים?
עו"ד אילן בומבך, מומחה למשפט מנהלי ואזרחי, לשעבר ראש לשכת עורכי הדין בתל אביב, ומי שמייצג נכשלים בבחינות בעתירותיהם, אומר בשיחה עם "שבתון״ כי הבחינה אינה מתאימה למטרתה. לטענת עו"ד בומבך מבחני הלשכה צריכים להיות רלוונטים ולבדוק את כישורי המתמחה להפוך לעורך דין מקצועי. לדבריו: "צריכה להיות ההתמחות רצינית שתכשיר את המשפטנים החדשים למקצוע, שצריכה לארוך לפחות שנה וחצי. הבחינות צריכות להיות קשות אבל רלוונטיות, הוגנות. לא לבחון על דברים אזוטריים שלא תיתקל בהם במקצוע. על הלשכה לערוך בחינות שמי שרוצה, וראוי להיות עו"ד – יוכל לפתור אותן. בחינות שידעו לבדוק את הכישורים שלך כעו"ד, שימדדו יכולת ניסוח, בקיאות, חריפות, יצירתיות, חשיבה מחוץ לקופסא ואת שאר התכונות שיסייעו לך להיות עו"ד מעולה. לצערי, בבחינות האחרונות חזינו במצב בו שאלו שאלות 'בגרעין הקשה של האזוטריה'. שאלו שאלות שלא בחומר, שמתעסקות בנושאים לא רלוונטיים לפרקטיקה של מקצוע עריכת הדין". לכן, עו"ד בומבך טוען בתוקף: "יש לבצע שינוי רדיקלי בכל מתכונת הבחינה – הן בחלק שאמור לבדוק את הניסוח והן בחלק של השאלות המהותיות".
לשכת עורכי הדין מפנה אצבע מאשימה כלפי המכללות: "לצערנו, תופעת אי הקפדה על רמה אקדמית נאותה בחלק מהמוסדות האקדמיים אינה פוסקת ותוצאותיה משתקפות בתוצאות הבחינה. בחלק לא מבוטל ממוסדות הלימוד האקדמיים לא נדרשת אף תעודת בגרות על מנת להתקבל ללימודי משפטים. התפלגות הציונים לפי זהות המוסד האקדמי בו למד הסטודנט מלמדת על פערים בלתי נסבלים בין המוסדות השונים. חלק ממוסדות הלימוד זוכים לנתונים עגומים ומוליכים שולל אלפי סטודנטים תמימים המתפתים לשלם סכומי עתק מתוך הטעיה לפיה יש בסכומים אלה כדי לקצר תהליכים בדרך לקבלת רישיון עריכת דין. לשכת עורכי הדין קוראת לגורמים הרלוונטיים לבחון קביעת תנאי סף רשמיים ללימודי משפטים ולערוך מבחן ממיין בתום שנת הלימודים הראשונה", אמרו.
עו"ד אילן בומבך מתייחס לדברים ואומר: "אם הבחינה הייתה קשה אך הוגנת והייתה שואלת בנושאים רלוונטיים, הייתי מבין כל טענה. הבחינות לא היו כאלה ואינן רלוונטיות, ורואים זאת גם בכך שבית המשפט העליון ובית המשפט המחוזי מטילים ביקורת קשה ופוסלים 6 שאלות מתוך 85. השופט עמית שאל למה מגבילים בזמן– את מי זה משרת? לא נותנים זמן לכל שאלה, יש הליך של חשיבה, קריאה, שאלות ארוכות עם הרבה זמן שלא מספיק לאדם סביר לפתור את הבחינה. הבאתי חוות דעת של מומחים, פרופסורים שמכינים לבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין, והם כתבו שהם עצמם לא היו עוברים את הבחינה. הצלחנו לפסול בבית משפט חמש שאלות והוועדה הבוחנת פסלה עוד שאלה וכך עברו עוד כ-150 סטודנטים. בהתחלה אחוז המעבר עמד על 12%! היה כשל בסיסי בבחינה עד כדי כך שהוועדה לפני הליך ההשגות פסלה 11 שאלות, ואחרי כל זאת עלינו רק ל-32 אחוזי מעבר. אי אפשר לנהוג בחוסר הגינות. את נושא הצפת המקצוע יש לפתור מול המועצה להשכלה גבוהה והמכללות. ברגע שמאפשרים קיום למכללות רבות כמובן שזה מוביל להצפה, אבל אי אפשר לאפשר ללמוד ולהבחן, לעבור את כל השנים, ואז להכשיל באופן לא ראוי. זה חוסר הגינות בסיסי".
"בבחינות האחרונות חזינו במצב בו שאלו שאלות 'בגרעין הקשה של האזוטריה'. שאלו שאלות שלא בחומר, שמתעסקות בנושאים לא רלוונטיים לפרקטיקה של מקצוע עריכת הדין"
אלבשן: התרחק הקשר בין המבחן למקצוע עוה"ד
גם פרופסור יובל אלבשן, דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, חושב שלפני שמפנים אצבע מאשימה כלפי המכללות יש לבדוק את המבחן: "הבחינה האחרונה שברה את השיא השלילי, כשלמעשה רק 12 אחוזים עברו אותה. המשמעות היא שהבחינה לא טובה וצריך לעשות פקטור. הקשר בין המבחן למקצוע הלך והתרחק, שואלים על נושאים אזוטריים, על פינות. המבחן קיבל מאפיינים של מבחן פסיכומטרי, נותנים פחות מ-3 דק' לפתור שאלה. בית המשפט העליון שאל בעתירה האחרונה- למה? למה צריך מגבלת זמן, למה זה צריך להיות פסיכומטרי שמראש מפלה את אוכלוסיות המוחלשות בחברה, את החרדים, את הערבים ואת האנשים שמגיעים בגילאים מאוחרים ללמוד? הצטרפתי לקריה האקדמית אונו גם בגלל שרציתי לעבוד עם אוכלוסייה שחסרה בעולם המשפט. הרגשתי שעולם המשפט הישראלי עשוי עור אחד ואין ייצוג לכל הקבוצות שבגלל זה הפכו את המשפט לאויב, כגון חרדים, ערבים, מזרחים".
"ראש הלשכה צודק בזה שגם עלינו, על המכללות, מוטלת אחריות כבדה. הייתה תקופה שהלימודים במכללות היו קלים מידי ולכן אנחנו בקריה האקדמית שנינו את תכנית הלימודים באופן שדורש יותר מהסטודנט. אבל הלשכה מתעלמת ממה שקרה באוניברסיטאות- איך מסבירים את זה שבאוניברסיטת חיפה 50 אחוז נכשלו, באוניברסיטת ת"א 30 אחוז נכשלו ובאוניברסיטה העברית כל תלמיד רביעי נכשל? עם כל הכבוד הבעיה היא בבחינה. ההסתה נגד המכללות היא חלק מתגובת הנגד של כל אותם אלה שרוצים לראות את החרדים והערבים, המבוגרים והמזרחיים נכנסים לאולם המשפט מצד הנאשמים והנתבעים ולא עם גלימה לגופם, ולזה אני מסרב. אנחנו מקבלים הרבה אנשים, נכון. אם זה היה תלוי בי היינו מקבלים את כולם בלי סינון, כל מי שיש לו דופק, כדי לתת הזדמנות לאנשים שהחברה לא נתנה להם צ'אנס ואחרי שנה- שנתיים לעשות את הסינון", מוסיף הפרופסור.
"הקשר בין המבחן למקצוע הלך והתרחק, שואלים על נושאים אזוטריים, על פינות"
עופר פרץ: חומה בסוף המרתון
עופר פרץ למד בקריה האקדמית אונו ונכשל במועד הנוכחי. כעת הוא מוביל את מאבק המתמחים. בשיחה עם "שבתון" משתף: "אני מסכים עם יו"ר הלשכה אבל המלחמה של לשכת עורכי הדין לא צריכה לבוא על המתמחה המסכן, בסוף הדרך, אחרי שסוחטים אותו ואת כספו, אלא צריכה להיות מפונת בראשית הדרך כלפי ראשי המכללות ואותם גופים גדולים במתן אשרות לפתיחת פקולטות למשפטים בצורה חופשית– שם צריך לשים את המשאבים, לא על האנשים המסכנים. נותנים לנו לרוץ מרתון ובסוף מציבים בפנינו חומה. אני מתחנן- אל תלכו על החלשים. מי שנכשל במבחן צריך שוב לקחת חופש של חצי שנה מהעבודה, לשלם כסף לקורס נוסף. אנשים נזרקים למעגל האבטלה, יש אנשים שרצו להתאבד, או זוגות שרוצים להתגרש בגלל זה, אנשים אושפזו בבתי חולים, אנשים עזבו בתים ועברו לגור אצל ההורים. אי אפשר לחתום אבטלה והרבה נכנסים לתוך מעגל העוני".
למרות שענת (שם בדוי) עברה את מבחני הלשכה בציון 70 ובחודש הבא תעמוד נרגשת בטקס קבלת חברים חדשים ללשכת עורכי הדין, גם היא חושבת שהכשלה בשלב מבחני הלשכה היא בעייתית. היא אמרה לנו: "אני מבינה מאד את כוונת לשכת עורכי הדין וזה צודק ונכון, אבל לסנן בשלב הזה, אחרי שבן אדם סיים לימודים והתמחות, זה לא הוגן. את בחינת הסינון צריך לעשות בשלב הראשוני כמו בשנה הראשונה ללימודים. צריך לדאוג שלא כל אחד 'על הדרך' יגיע למקצוע הזה אבל למצוא את הפתרון לאלו שבאמת טובים ונכשלו מחוסר מזל והקשחת המבחנים. כמו כן, צריך לקחת את הפקטור של המבחן– מתח ולחץ. זה לא משקף ידע. גם שרת המשפטים הבינה שצריך פתרון משמעותי".
האם אתם שומעים על ייאוש מצד הנכשלים או מצד הסטודנטים ששמעו על כמות הנכשלים והאם לסטודנט לעתיד כדאי ללמוד את המקצוע?
עו"ד בומבך: "יש כאלה שמתכוונים לנטוש, אך החלק הגדול רוצים להילחם על זכותם להיות עורכי דין. האם ללכת ללמוד את המקצוע או לא? אני מאוהב במקצוע הזה, זה מקצוע מרתק שכולו שליחות. זה מקצוע שכובש אותך".
פרופסור אלבשן: "אספתי את הסטודנטים ואמרתי להם את המשפט "אם חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים". הרחמים זה לא רק רחמי שמיים אלא הניסיונות שמגיעים לנו מתוך אמונה. רוב האנשים שבאים לקריה האקדמית עברו חיים לא פשוטים, אז זה ירפה את ידם? אני אומר להם 'אל תפרשו מהמקצוע', זאת כדי שייכנסו למקצוע עורכי דין מהסוג הזה, אנשים שטעמו את טעם ההוצאה לפועל, קבוצות שהיו בצד האחר, ויעזרו להפוך את עולם המשפט למשפט של כולם ולא משפט שמשרת רק מעטים".