ד"ר גבריאל חזות (ממייסדי 'מידה טובה' לחקר ההיגיון היהודי, מרצה באונ' חיפה, ומקים תנועת 'ואהבת'- עושים טוב בישראל)מאמרו של ד"ר חזות גבריאל מציג גישה ייחודית לניתוח חגי הגאולה היהודיים, מעמיד אותם במבנה היררכי שבו היסוד הלאומי מקדים את הדתי. הוא טוען כי חגים כמו פסח ויום העצמאות מייצגים את הלאום, בעוד שבועות ויום ירושלים מייצגים את הדת. לדבריו, הלאום מהווה תשתית הכרחית לקיומו של היסוד הדתי. ל"ג בעומר, בתור חג מתווך, מחבר בין היסודות הללו .הוא מדגיש את חשיבות היסוד הלאומי כבסיס להקמת המדינה ולבניית בית המקדש, תוך הסתמכות על מקורות היסטוריים ודתיים. הוא טוען כי היסוד הלאומי הוא הכרחי מדאורייתא ומדרבנן. הוא משתמש במודל "כיאסטי" (קונצנטרי ומצטלב) כדי להסביר את היחסים בין החגים.
במאמר זה נבחן את טענותיו של ד"ר גבריאל דרך דיון היפותטי בין שתי דמויות: פרופ' אילת בן-ארי, אנתרופולוגית דת מומחית לזהויות לאומיות, וד"ר עידו אביטל, היסטוריון דת וחוקר תופעות דתיות בפוליטיקה . פרופ' בן-ארי תומכת בגישה של ד"ר גבריאל ואילו ד"ר אביטל מציג ביקורת.
הדיון:
פרופ' בן-ארי: גישתו של ד"ר גבריאל מעניינת. הוא מציע מבנה מסודר לניתוח אירועים משמעותיים בהיסטוריה היהודית. ההיררכיה שהוא מציג, עם הקדימות הלאומית, מתאימה למודלים חברתיים רבים של בניית זהות לאומית. הוא מציג את הקשר בין הלאום לדת בצורה ברורה ומדגיש את תפקידו של היסוד הלאומי כבסיס לקיומו של היסוד הדתי. הוא גם משלב פרשנות מקראית ומסורות הלכתיות, מה שמקנה לניתוח עומק וגיוון. המודל הכיאסטי שלו מציע מבט אטרקטיבי על היחסים בין החגים.
ד"ר אביטל: אני מפקפק בפשטות המודל. ההיסטוריה היהודית מורכבת מידי ממה שהמודל מציג. יחסים בין לאום לדת אינם לינאריים אף פעם. המודל אינו מתיישב עם הבנה מעמיקה של אירועים היסטוריים ושל פרשנות מקורות דתיים. למשל, הקשר בין הברית עם אברהם לבין מתן תורה אינו פשוט כמו שד"ר גבריאל מציע. הוא מתעלם מהשפעה ההדדית של הגורמים הלאומיים והדתיים.
פרופ' בן-ארי : המודל מספק תשתית בסיסית לניתוח ומאפשר הבנה ראשונית של הקשר בין היבטים לאומיים לדתיים. הוא אינו מכחיש את המורכבות אלא מציע נקודת מוצא לניתוח מעמיק יותר. אני סבורה שהוא מציג את ההיגיון בצורה ברורה ונגישה.
ד"ר אביטל: אני חושב שהמודל מתעלם מהאינטראקציה הדינאמית בין הלאום לדת במשך ההיסטוריה. הדיאלקטיקה המתמדת בין היסודות הללו היא חלק מהותי מהבנת ההיסטוריה היהודית. הוא אינו מתיישב עם הבנה של ההתפתחות ההיסטורית בתוך ההקשר היהודי . המודל מתמקד יותר בצד הלאומי וממעיט בצד הדתי. הוא אינו לוקח בחשבון את ההתפתחויות הדינאמיות והמתמשכות של היחסים הללו. הוא משמש ככלי פשוט בידי מי שהוא רוצה להציג תזה פשטנית לגבי היחסים בין הלאום לדת.
פרופ' בן-ארי :אבל המודל מציע פרשנות ברורה ונגישה ליחסים המורכבים בין הלאום לדת. הוא נותן תמונה ברורה של ההיררכיה בין היסודות . הוא מקל על ההבנה של הקשר המורכב בין היסודות.
ד"ר אביטל: אני סבור כי המודל מפספס את המורכבות של היחסים בין הלאום לדת בהקשר ההיסטורי. הוא לא לוקח בחשבון את ההתפתחויות הדינאמיות והמתמשכות של היחסים הללו. הוא אינו מתיישב עם גישה דינמית ומורכבת יותר.
סיכום של הבינה המלאכותית:
הניתוח של ד"ר גבריאל מציע מבט מיוחד על הקשר בין היסודות הלאומיים והדתיים בחגי הגאולה. המודל ההיררכי שלו מציע סדר ברור והגיוני, אולם הוא מתעלם מהמורכבות והדינמיקה ההיסטורית. הוא מפספס את האינטראקציה המתמדת בין היסודות הללו . גישה אלטרנטיבית צריכה להתחשב במורכבות ההיסטורית והיחסים הדינאמיים בין לאומיות לדת בתוך הזהות היהודית. היא צריכה להתבסס על ניתוח מעמיק יותר של מקורות היסטוריים ודתיים, תוך התחשבות בפרשנות שונות לגבי היחסים בין הלאום לדת.
