מערכת שבתוןהרב חיים אירם, ראש בית המדרש להלכות גיור של בית מורשה
תחיית האומה ושיבתה לציון , הינה פלא הדורות האחרונים . לא רק צופים בעלמא הננו, כי אם קרואים להיות שותפים לה ומסייעים לקידומה .
מתוך שלל האתגרים שתקופה נוראת הוד זו מציבה בפנינו עומד אתגר הגדרת עצמנו כעם יהודי בארצו בכלל והגיור בפרט, בחזית הקיום היהודי. העם לנקבציו נדרש להתגבש לכלל אורגן אחד בעל זהות מאוחדת ומטרה רוחנית ברורה, תוך מלחמה על קיומו הפיזי מול צריו ושונאיו.
עם שרידי חרב כולנו, מי בחרב הכורת ממש בכל נוראות השואה והפוגרומים למיניהם, ומי בחרב השמד הרוחני עד כדי טמיעה חלקית לרוב מאונס. משפחות שהן עצמו ובשרו של העם נחשבות בחלקן כלא יהודיות על פי ההלכה, גם אם בעיני הנכרי שבקרבו חיו נחשבו כיהודיות, ואף כשלעצמן היו בעלות זהות יהודית כזו או אחרת.
וכשם שהעם היושב בציון מהווה בית להצלה פיזית ממש, כך הוא צריך להוות בית רוחני גם למבקשים לחזור לחיק האומה . לא זרים מבקשים להצטרף בימינו אל היהדות כי אם בנים אובדים ונשמות נידחות מבקשות לשוב ולהתחבר אל כלל ישראל. הם רואים עצמם שותפים לחברה נהנים מזכויותיה ושותפים מלאים לחובות הנגזרות מכך, נתמכים על ידה ותומכים בה בכל התחומים.
העולם ההלכתי הרבני אינו רשאי להתעלם ממציאות זו, והוא נדרש להיות לעזר לחפצים לחזור ולהתערות בשלמות בעם היהודי, בתמיכה פיזית וחברתית ממש , ובסיוע לגיור על פי ההלכה. העיסוק בהלכות הגרות למעשה בימינו הוא בבחינת 'דבר בעתו' שאין למעלה ממנו.
אין בזה רק משום עשיית חסד עם המתגיירים ומשפחתם, אלא גם דאגה לעם כולו. מאות אלפים שאינם יהודים על פי ההלכה אסור שיהיו חלילה במילכוד הלכתי שאין לו מוצא – השלילה שברשימות יוחסין מחד גיסא , השלילה שבהנהגת 'ברית זוגיות' כזו או אחרת מאידך גיסא , ואם אף הגיור יהיה חסום בפני המבקשים– יובילו לאסון חברתי שאי אפשר להפריז בנזקו.
מתוך הרצון להכיר את המציאות עם הלינה בעומקה של הלכה, קם בית המדרש להלכות גרות. האחריות המוטלת על רבני הקהילות ובני התורה שיכולים להיות לעזר לציבור העולים הביאה את החבורה לכלל התגבשות ולימוד בצוותא של ההלכה במקורותיה עם בירור וליבון המציאות. רבני השכונות והקהילות פועלים בשטח בקרב עם ישראל עצמו ומודעים לאתגר שמהווה סוגית הגיור היום בישראל. לשם כך חשוב כי יעמדו לרשותם כל הכלים הנדרשים לטיפול הלכתי בשאלות העולות מהתושבים עצמם ואף מקהילות הגרים והמתגיירים.
שאלות בנושא גיור קטינים, מעמדו ההלכתי של בן המתגייר, האם גר יכול להיות דיין בבית הדין לגיור ?
או איך מאבחנים את נטישת הנצרות בקרב גרים שבאים מהעולם הנוצרי? הינם רק חלק מצומצם מן השאלות שעלו לדיון. אנו מאמינים כי יש צורך להפיץ את הלכות גיור לא רק בקרב העוסקים במלאכה אלא גם בקרב רבנים ואנשי חינוך אשר בידם הכוח והיכולות לעזור לקהילות העולים והמתגיירים בדרכם אל היהדות.
יהי רצון שחפץ ה' בידינו יצלח, לתמוך בחפצים לשוב אל עמנו ואל א-הינו, להכניסם תחת כנפי השכינה לקדושת ישראל .
(חוקת תשעא)
