מרב לרנרמאבקים בענייני דת-מדינה תופסים כותרות כמעט כדבר של יום יום. מה חלקה של התקשורת בליבוי הסערות? מה עושים הרבנים כדי לעבור טוב יותר בתקשורת? על דתיים, חרדים והתקשורת
בשנים האחרונות, עם התפתחות הטכנולוגיה והרשתות החברתיות, שיעורי תורה, הלכה וחיזוק של רבנים מועלים לא אחת לרשתות החברתיות. לעיתים, אותו רב או רבנית אינם יודעים שהם מוסרטים או מוקלטים, וקורה שהם מוצאים עצמם 'מככבים' ברשת עם דברים שהיו שנפגעו מהם או דברים שהעמידו את המרצים באור מגוחך.
לפני קצת יותר משנה היה זה הרב יגאל לוינשטיין, ראש מכינת "עלי" שעמד בלב הסערה, עת במהלך שיעורו התבטא בזלזול כנגד גיוס נשים ושילוב נשים בתפקידי לוחמה בצה"ל, ובשבוע האחרון עומד בלב הסערה הרב עמיחי אליהו לאחר שפרסם מאמר נגד הקהילה הלהט"בית. לאחר פרסום מאמרו, הרב עמיחי אליהו ובני משפחתו קיבלו שיחות טלפון מטרידות. "זה לא סביר שבמדינת ישראל יש מישהו אחד שמותר לו לדבר, שעמדתו היא המוסרית, ומי שרוצה למחות לא יכול להביע את עמדתו", אומר הרב עמיחי אליהו ומוסיף: "יש מי שמותר לו לסחור בבני אדם, לסחור בילדים, לסחור בנשים, להביא לעצמו ילד, ולעומתו מי שרוצה להביע עמדה של תורה לא יכול. זה מזכיר את התקופה של ההתנתקות, את התקופה של אוסלו, שהתקשורת מיישרת קו עם עמדה של עצמה, וכל מי שחושב נגדה הופך להיות רוצח ומסית, ומסוכן לדמוקרטיה", האשים הרב אליהו.
בנוסף, כבר יותר משנה שאנחנו חשופים לקמפיין ה"הדתה" שעורר סערה רבתי בתקשורת הישראלית ובשיח הציבורי. זה החל במאבק נגד הניסיון להעניק לילדי גנים ובתי ספר קצת חינוך יהודי כגון מסיבות בט"ו בשבט ופרויקט אפיית מצות, המשיך בנתינת קנס לחסיד חב"ד לאחר שהציע לעוברים ושבים בהרצליה להניח תפילין, וצץ שוב לפני כחודש כאשר פעילי חב"ד ארגנו כנס בכיכר רבין בתל אביב וביקשו הפרדה באזור מסוים של הכיכר. והתקשורת חוגגת.
לא יהיה זה מנותק מהמציאות לומר כי בכל מקום בו דתיים וחרדים מביעים עמדתם או מעוניינים לבצע כנס בעל סממנים דתיים– התקשורת נחלצת לעזרת הגופים המתנגדים ומשתפת איתם פעולה תוך יצירת התלהמות. השאלה הנשאלת היא- האם באמת התקשורת בישראל כיום היא נגד הציבור הדתי והחרדי?
אייל ארד, איש יחסי ציבור ויועץ אסטרטגי תקשורתי, מהמנוסים בישראל, בראיון "לשבתון" מסביר: "כל התקשורת היא מגזרית. כשם שהתקשורת החרדית מתייחסת לערכים ולאורח החיים החילוני, כך התקשורת החילונית מתייחסת לחרדים. על דאטפת אטפוך. מה גם שהעולם החרדי מסתגר מפני העולם החילוני, לרבות התקשורת שלו, כך שהתמונה המתקבלת היא רק במקרי חיכוך והתנגשות".
בניגוד אליו, טוענת הרבנית ד"ר חנה קטן כי התקשורת עושה לציבור החרד"לי דמוניזציה והופכת את הציבור החרד"לי לקיצוני ולא רלוונטי: "התקשורת לא חושפת את הפנים היפות שלנו, עושה לנו דמוניזציה וזה חלק מטקטיקה מובנית שמנסה להשפיע על דעת הציבור שלנו, למרות שהוא מתקדם בפוליטיקה, בצבא ובמשפט. הם מנסים להפוך אותנו לאוכלוסייה חשוכה ושלילית וזה מתבטא בכל מה שעושים בנושא ההדתה ולרבנים בעלי. בכל מקום שמוצאים אותנו מנסים להפוך אותנו לקיצוניים וללא רלוונטיים".
הרב שמואל אליהו תומך בדעתה של הרבנית קטן, ומבחין בין התקשורת לבין הציבור: "התקשורת מחבקת את הלהט"בים והציבור בישראל הוא ברובו הגדול מסורתי, דתי וחרדי וכל מי שמשתייך לזרמים הללו מטבעו מבין שזה דבר פגום, ולכן, אם אדם מודע להבדל שיש בין כלי התקשורת לבין הציבור הוא לא נבהל מהתקפת התקשורת כי הוא מבין שיש לה כיוון מסוים, אג'נדות שרוצים לקדם והיא משתמשת בכל הכלים שלה בהגינות, ובעיקר לא בהגינות. אם מדברים על סוגיית הלהט"בים החמה, רבנים היו צריכים להגיד את דעת התורה בצורה יותר בהירה מאשר להיבהל מהתקשורת העוינת", הוא אומר ל"שבתון".
"התקשורת עושה לנו, הציבור החרד"לי, דמוניזציה. זה חלק מטקטיקה מובנית שמנסה להשפיע על דעת הציבור שלנו, הם מנסים להפוך אותנו לאוכלוסייה חשוכה ושלילית"
הרב שמואל אליהו: ללמוד איך להעביר את הדברים
ייתכן והבעיה היא בכך שלרבנים ולרבניות אין כלים לעמידה ולדיבור מול התקשורת ורשתות המדיה החברתיות. הם לא "למדו" כיצד להתבטא מול המצלמות, כך שדבריהם יתקבלו ולא יצרו התלהמות מהצד שכנגד. כפתרון לכך, ביום חמישי האחרון התקיים בירושלים כנס "רוח ותקשורת" שמטרתו לחשוף את ציבור הרבנים והמחנכים לעולם התקשורת והמדיה, וכן להניע תהליך של הכשרת הרבנים והמחנכים להשתמש בכלים אלו, על מנת שיוכלו להפיץ מסרים ותכנים במדיה בצורה הטובה ביותר.
הרב שמואל אליהו: "הכנס מלמד איך לייצר תקשורת, מלמד רבנים ורבניות איך למנף את ההודעות לתקשורת. לכל רב יש אמירה, לדוגמא- בדיון בנושא הלהט"בים, הרעיון הוא ללמד איך הכלים הקיימים היום יכולים למנף את האמירה. להיות מודע לכך אם מדברים בקהילה הקבועה, בקהילה המורחבת או ברמה ארצית. בכנס לא לימדנו תוכן, אלא נתנו כלים טכנולוגיים וגם כלים תקשורתיים כמו להבין את העוצמה מאחורי המסר התקשורתי, לתת כלים לתוכן שכבר קיים אצלם, למקד ולתת תוכן מדויק, איך לומר נכון את הדברים. צריך לצאת מנקודת הנחה שבכל שיעור או התכנסות אתה מצולם ולכן תדאג שהמסר יגיע לכמה שיותר אנשים, אל תטשטש את הערכים, אלא תגיש אותם בצורה שבה יקבלו אותם".
הרב אליהו טוען כי הכנס לא הגיע בעקבות קמפיין ההדתה המשתולל בתקופה האחרונה אלא מתוך מטרה שלכל שיעור של רב או רבנית יהיו אלפי שומעים, וזאת על ידי קבלת כלים לכתיבה ודיבור בתקשורת: "אנחנו לא חוששים מהדתה. המטרה שלנו היא שלרב יהיה לכל שיעור לא רק עשרות מקשיבים בבית כנסת אלא מאות ואלפי שומעים. נלמד את הרבנים לכתוב בעלונים, בעיתונים, בתכניות טלוויזיה, ברדיו ובכל כלי התקשורת הקיימים. המטרה היא לקחת את כל הרבנים והרבניות שהם אנשי תוכן ויש להם המון מה לומר ולחבר אותם לכל כלי הדיבור המקומיים והארציים שיש".
הרבנית ד"ר חנה קטן מוסיפה: "ראיתי מאמר דעה של איתמר סג"ל המדבר על כך שהרב קוק אמר שאין לו כוח לכתוב אבל גם אין לו כוח לדום. עולם התורה צנוף בתוך פינה רוחנית ולא פתוח לעולם. אנחנו צריכים את זה לעצמנו. בכל הנושא של התקשורת, אם אתה לא מחובר למסר שלך באופן אותנטי ומדויק, לא תוכל להעבירו הלאה. איש תקשורת, מחנך שעומד לפני ציבור ורוצה להעביר מסר, חייב לדייק עד כמה הוא מחובר למסר שהוא רוצה להעביר. לפני שאלת ה"איך" יש לשאול את שאלת ה"מה". מה המהות שהוא רוצה להעביר ועד כמה הוא מחובר ומבין. זה מחייב את הציבור לדייק את המסרים, ככל שנדבר לעצמנו נוכל להעביר החוצה, לא רק לפעול בתוך הציונות החרד"לית אלא גם בציונות הדתית הכללית וגם בציבור המסורתי ובציבור הכללי. בעולם התקשורת זו לא בעיה כי הפכנו לכפר גלובלי וניתן להגיע לכל העולם בהינף המקלדת".
"צריך לצאת מנקודת הנחה שבכל שיעור או התכנסות אתה מצולם ולכן תדאג שהמסר יגיע לכמה שיותר אנשים, אל תטשטש את הערכים, אלא תגיש אותם בצורה שבה יקבלו אותם"
אייל ארד: ההתנהגות קודמת ליידע בתקשורת
ובחזרה לאייל ארד. הוא מאמין כי עצם העובדה שהחרד"לים החליטו להתמקצע בתחום המדיה והתקשורת תסייע לתדמיתם, אבל התנהגות חזקה מכל דברור תקשורתי, וזה מה שצריך לשנות: "ברור שהבנה של עולם התקשורת תסייע ליצור תדמית טובה יותר, אבל התנהגות ומעשים של ההנהגה החרדית ונציגיה, חזקים יותר מכל דיברור תקשורתי. כשליצמן דורש לסגור את שוק מחנה יהודה, כשנערה דתית מקבל מכות בבית שמש בגלל תלבושתה, כשאנשי הפלג חוסמים כבישים כדי להשתמט מגיוס, כשנלחמים על שבת בערים חילוניות- יוצרים לחרדים תדמית שאלף מלים לא יכסו. מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחיקוך".
בשנים האחרונות יש לא מעט דתיים ואף חרדים שהחלו לעבוד בתקשורת, ולא רק בתקשורת המגזרית. איך זה משפיע?
הרב שמואל אליהו: "זה דבר מבורך. חשוב לנו להדגיש שיש בין אנשי התקשורת האלה אנשים שמשרתים את הערכים שלהם ויש כאלה שהם שכירי חרב ומשרתים את האג'נדה של בעל העסק, ובלבד להתפרנס. את הראשונים אנחנו מחבקים ועל האחרונים אנחנו מצטערים".
אייל ארד: "כל חיכוך חיובי עושה טוב לשני הצדדים. כ'חילוני מחמד' של אברמי קרויזר למדתי הרבה, ואולי קצת לימדתי. זה טוב לשני הצדדים", מסכם ארד.
"ברור שהבנה של עולם התקשורת תסייע ליצור תדמית טובה יותר, אבל התנהגות ומעשים של ההנהגה החרדית ונציגיה, חזקים יותר מכל דיברור תקשורתי"
