הרב בנימין מונק, מנהל ביה"ס לחזנות ירושליםשלשה מוטיבים מוסיקאליים מייחדים את חג השבועות – חג מתן תורה.
הראשון שבהם הוא "ניגון האקדמות" המיוחד והוא במקור מושר בחג זה בלבד. מעניין הוא כי המוטיב הזה עבר גם ל"נוסח הקידוש" של ימים טובים –במילים "ותתן לנו ה' א-להינו באהבה" אך כאמור – המקור הוא "ניגון האקדמות" מתוך הפיוט המפורסם בכל ישראל הנאמר בחג השבועות לפני קריאת התורה. נזכיר, כי היו שנהגו לומר את ה"אקדמות" בתוך קריאת התורה אחרי הפסוק "בחודש השלישי באו מדבר סיני", אלא שמנהג זה עורר התנגדות הפוסקים בגלל ה"הפסק" בתוך הקריאה ודיונים על כך נמצאים בתשובות הפוסקים.
המוטיב השני הוא הניגון המיוחד של קריאת התורה של עשרת הדברות ליום ראשון של שבועות – הקרוי: "קריאה בטעם העליון". יש הנוהגים לקרוא בניגון זה גם בקריאה בפרשת יתרו כאשר עשרת הדברות נקראים כחלק מפרשיות השבוע – אך יש הקוראים בטעם העליון רק בחג השבועות.
הצלילים המוסיקאליים הנוספים המיוחדים לחג השבועות הינם טעמי המקרא המיוחדים למגילת רות. "נוסח" הטעמים הזה, הוא כאמור נפלא ומיוחד במינו – רק "שיר השירים" נאמר במנגינה דומה. בכך יש ראיה נוספת לאותם המקשרים בין אמירת "שיר השירים" בשבת חול המועד של פסח – ובין קריאת "מגילת רות" בחג השבועות. טעמים שונים ניתנו לדבר, נזכיר כי שיר השירים חובר על ידי שלמה המלך שהיה נכדה של רות – "אמה של מלכות" – אם דוד המלך אבי שלמה. בכך נרמז שוב הקשר בין קבלת התורה בצורה החיצונית יותר של גיור – לבין קבלת התורה בצורה הפנימית יותר של "אהבה גמורה" המתוארת ב"שיר השירים".
חזנים ומלחינים רבים הלחינו את הפיוטים המיוחדים של חג השבועות ופסוקים המתארים את קבלת התורה. הפיוט "לא תחמוד" המבוסס כמובן על הדיבר העשירי מתוך עשרת הדברות – זכה להלחנות רבות. כמו כן הפיוט "ובאו כולם בברית יחד נעשה ונשמע אמרו כאחד", "כד יתבין ישראל ועסקין בשמחת התורה" ועוד פיוטים דומים.
בתקופה האחרונה החל גם להתפשט מנהג מוסיקאלי מעניין נוסף ב"תיקון ליל שבועות". המדובר בבתי כנסת המעוניינים לשמור את קהל הלומדים במצב "עירני" לכל הלילה והתקשו בכך לעיתים עקב הגיל המתקדם של הלומדים – מצאו ראשי הקהל רעיון מקורי: לערוך באמצע ה"תיקון" מעין "מופע" זמירות וניגונים על ידי מקהלה או זמרים מקצועיים הסוחפים את הקהל הלאה מחמת השעה המאוחרת – למשנה מרץ לקראת חלקו האחרון של הלילה. כך הוא הדבר בבית הכנסת "ישורון" בירושלים, בבית הכנסת הגדול בירושלים ועוד. (נשא תשסח)
