מסכמים שנה: פריצות השנה של 'שבתון'

יש מי שנתנו למגזר הרבה כבוד בשנה הזו. קבלו את פריצות השנה של שבתון:

פריצות השנה בתקשורת:

אוריה אלקיים

אוריה, בן הציונות הדתית, כתב פנים וחברה ב-"חדשות כאן- תאגיד השידור הישראלי", רק בן 26 אבל כבר עם הספק מרשים. אלקיים החל את דרכו ככתב הדתות בגלי צה"ל והתחיל לעבוד בחדשות כאן לפני כשנתיים, עם שורת תחקירים יוצאי דופן שהסעירו את המדינה. לדוגמא, חשף כיצד מוהלים ותיקים נוהגים לשלוח את תלמידיהם הלא מנוסים "להתנסות" על תינוקות יוצאי אתיופיה. השנה חשף אוריה, בתחקיר מפורסם שעורר הדים רבים, כי בד"צ העדה החרדית דרשו לפטר עובדים ממוצא אתיופי ב'יקבי ברקן' בטענה כי 'הם לא יהודים מספיק'. "בחרתי להתפקס על בני העדה האתיופית", אומר אלקיים ל'שבתון' ומבהיר מדוע: "מפלים אותם לרעה וצריך לחשוף עוולות שנוגעות בהם. באופן כללי, האג'נדה שלי כעיתונאי היא לחשוף עוולות הנוגעות לבני אדם ובאופן מיוחד לבני העדה האתיופית שמרגע שעלו ארצה שמם נזכר בהרבה תחקירים ופרשות, לרוב בהיבטים שליליים. זה רק מוכיח עד כמה הייתה רשלנות גדולה בקליטתם וגם ביחס מצד כל הממסד, הדתי והחילוני לעליה הזאת".

אילו טיפים תיתן לכתבים הדתיים הצעירים?

"גם אני בתחילת דרכי, לומד ומתמקצע בכל יום שעובר. בראש ובראשונה זו עבודה מאתגרת, מורכבת וסיזיפית. כעיתונאי, לא רלוונטי מה הדעות שלנו ומה אנחנו חושבים, עבודה עיתונאית צריכה להיות בסטנדרטים גבוהים, רצינית, מעמיקה ואובייקטיבית. ישנם תחומים רבים בעיתונות וכל עיתונאי צריך להבין לאן הוא מתחבר יותר, ומהמקום הזה לנסות להשפיע ולהאיר. יש לנו ארגז כלים שאיתו אנו יכולים להשפיע על המציאות שבה אנו חיים. לדעתי, המטרה שלנו כעיתונאים היא להיות קולם של אלו שבלעדינו לא ישמעו אותם ולא יתייחסו אליהם ביום יום- וכאשר הרצון אמתי, יבואו הסיפורים שבעזרתם נוכל לגרום למקום שבו אנו חיים להיות קצת יותר טוב".

קול חי מיוזיק

כבר שנים שלציבור הדתי והחרדי יש תחנות ייעודיות או כאלו שאומצו על ידינו. אך, לחובבי המוזיקה היהודית לא הייתה תחנת רדיו שכולה מוזיקה, דוגמת "גלגל"צ". זאת, עד השנה. בחודש כסלו האחרון הושקה תחנת הרדיו החדשה- קול חי מיוזיק, שם משלבים בין מוזיקה חדשה וישנה, חסידית ומזרחית, קצבית ורגועה. לקול חי מיוזיק, ממש כמו לגלגל"צ, יש ועדת פלייליסט קשוחה שאף פסלה את שירו של יעקב שוואקי 'אלף בית גימל' בחודש אייר האחרון כיוון שלא ענה להגדרה 'להיט', כפי שפורסם ב"בחדרי חרדים". בינתיים לתחנה יש אישור לשדר רק בין השעות 07:00 ל-19:00, שנקווה שיורחבו בשנה הבאה עלינו לטובה.

פריצת השנה בקולינריה:

יהוידע נזרי

יהוידע, מתנחל גאה עטור כיפה סרוגה גדולה פרץ לחיינו השנה בתכנית "מאסטר שף" (קשת), ולא כגימיק- הוא הגיע לגמר ולפני מספר חודשים פתח את המסעדה הראשונה שלו, פתורא.

נזרי בן ה-41, אב לשמונה ילדים וסב לנכד, התגורר בעמונה עד לגירוש. בעמונה היה ברשותו מטבח רחב ידיים בעוד שלאחר הגירוש, התגורר עם משפחתו בדירה קטנה וללא מטבח מה שאילץ אותו בעל כורחו להפסיק לבשל, אז הוא הגיע ל"מאסטר שף" ואת תשוקתו הרבה לאוכל ראינו על המסך. לפני כחצי שנה עברו משפחת נזרי לישוב הקבע 'עמיחי", שם יהוידע חזר לבשל כפי שצריך.
במסעדתו החדשה בירושלים ממציא נזרי סוג של אוכל רחוב חדש ואיכותי ובתוך הכריכים הוא מקפיד להוסיף נתחים של בשר לאחר בישול ארוך בקדירות חרס. נזרי: "אכלתי 200 סוגי לחמים עד שהגעתי ללחם הזה הספציפי. במסעדה יש גם בירות ובאופן כללי האווירה היא כמו של בר".

איך אתה מסכם את השנה הנפלאה הזו?

"אומרים שההתחלות קשות– צודקים. השנה חוויתי המון התחלות, בתחום הקולינריה– מאסטר שף והמסעדה החדשה, בנוסף יש לי חברה של שירותי סיעוד לקשישים שאני מנהל עם גיסי– "מקום בלב", אני מעביר סדנה לאוכל מקראי בשילה הקדומה וגם מייבא מלח ייחודי שגליתי לפני כמה שנים במסעותיי בהודו. לשנה החדשה אני מאחל שנהיה מחוברים למתנות ש-ה' נתן לנו ונביא את עצמנו לידי ביטוי, כל אחד בדרך ובייחודיות שלו".

"מסעדת מלכה"- אייל שני

כשהציבור הדתי רוצה לחגוג מאורע מיוחד הוא נתקל בבעיה- אין הרבה מסעדות שפים כשרות. גם המסעדות של השף אייל שני היו עבורנו, הדתיים, כמו נרות חנוכה, "לראותם בלבד", עד לפני מספר חודשים, אז פתח אייל שני את מסעדת "מלכה" בתל אביב- המסעדה הכשרה הראשונה של אייל שני, לאחר יותר מ-30 שנה בעולם המסעדנות. בונוס- במסעדה מועסקים בני נוער בסיכון בכל התפקידים: מלצרים, סו שפים ומארחים. השף אייל שני, בשיתוף קרן דואליס ועמותת עלם, נותנים מקפצה ראשונה לבני הנוער הללו ותקווה לחיים שונים מאלו שאלמלא כן יכלו להיות להם. השף אייל שני, בדרכו הציורית כתב בגב התפריט: "מלכה נבראה מחלום, מאנשים צעירים ומופלאים שלא נמצא אדם שהביט בהם בכל לבו ולא היה מי שיכיר בעולמם העשיר והחד פעמי, יושיט יד, יצייר חלום ויעשה הכל כדי להגשימו. מי יתן ולא יעברו שנים רבות ומלכה תאיר את כל הרחובות החשוכים מכאב ותאסוף מהם את כל הצער ותסב אותי ליצירה של מטבח ישראלי המניח גשרים מלאי אהבת אדם". אמן.

פריצות השנה בתחום השפט:

כבוד השופטת חוי טוקר

כבוד השופטת חוי טוקר התמנתה השנה לשופטת בית המשפט השלום בירושלים. טוקר היא השופטת החרדית הראשונה בישראל, שלמעשה מסמלת הפיכה בתחום המשפט משני היבטים: ההיבט של עולם השופטים, בו שרת המשפטים איילת שקד מחוללת שינוי בתקופה בה היא מכהנת בתפקידה, עת היא דואגת לשלב בתוך עולם המשפט שופטים שיתנו ייצוג הולם לכלל החברה הישראלית בישראל כיום. מינוי השופטת טוקר מהווה תחילתה של מהפכה, בתקווה שבעתיד ימונו שופטים נוספים בעלי רקע חרדי. ההיבט השני שמסמל מהפיכה הוא בעולם החרדי, אם עד לפני עשור רוב הנשים החרדיות למדו הוראה וחינוך, הרי שיותר חרדים נמצאים כיום בעמדות מפתח בתחומים רבים במשק הישראלי ונדמה שההבדלים העמוקים והבורות הפעורים שהיו בין החרדים לדתיים ולאלו שאינם, מצטמצמים, וכל אחד לומד למצוא את מקומו מבלי לוותר על ערכיו.

פסק דין מצפה כרמים

בתחום המשפט, ממש ימים ספורים לפני סוף השנה הנוכחית חלה פריצה בנושא ההתיישבות- בפסיקה תקדימית קבע בית המשפט המחוזי בירושלים כי המאחז "מצפה כרמים" בבנימין יוסדר וכי התושבים הם בעלי הזכויות בקרקע שעליה בנוי הישוב. פסיקה זו מהווה תקדים משפטי להסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון. שרת המשפטים איילת שקד התבטאה בנושא: "בית המשפט המחוזי היום אמר בצורה ברורה שמי שהתיישב באישור המדינה ובתום לב בביתו- לא יפונה".

פריצת השנה בחינוך

עינת אוחיון
אוחיון שניהלה במשך תשע שנים את אולפנית "הראל" בכפר סבא במקביל להיותה מורה לאזרחות, נבחרה לפני כחודשיים לתפקיד המפקחת המרכזת של מקצוע האזרחות, תחום רגיש שלרוב אויש על ידי אנשי שמאל. עינת החליפה עינת את יעל גוראון, המפמ"רית השנויה במחלוקת שלטענת גורמים במשרד החינוך הובילה קו אנטי ציוני. במשרד החינוך ציינו כי "הניסיון עתיר השנים שלה לצד יכולותיה ואישיותה ליצור חיבורים בין המגזרים השונים יתרמו רבות בקידום השיח של המקצוע".

נושא החינוך הוא אחד הנושאים הנפיצים ביותר, עסקנו בו לא מעט במהלך השנה, כמעט מכל אספקט. אבל, הנושא המדובר ביותר, שאמנם החל לפני כשנתיים אבל עשה כותרות רבות השנה הוא נושא ה"הדתה במערכת החינוך הממלכתית" (ובכלל). הנושא עלה בעקבות מקצוע חדש שנכנס לתכנית הלימודים: "תרבות יהודית ישראלית". תכנית הלימודים החדשה לתלמידי כיתות א'-ט' נולדה מתוך מטרה לחשוף את ילדי ישראל היהודים לעולם היהדות, עם זיקה לעם היהודי ולארץ ישראל. למרות המיעוט שזעק "הדתה", יותר ויותר הורים מבקשים שילדיהם יכירו את מועדי ישראל ומנהגיה. בראיון ל'אולפן שישי' בשבוע שעבר התייחס שר החינוך בנט לנושא ההדתה: "במערכת החינוך אנחנו לא כופים דרך אחת או אחרת על אף אחד, אנחנו מכבדים את הזהות של ההורים. אנחנו בהחלט רוצים שכל ילד במדינת ישראל יזכה לדעת מה זה קידוש ומה זו יהדות ישראלית. חלק מהחובה של מערכת החינוך זה לתת ציונות, יהדות, דמוקרטיה. אתם יוצרים פה איזו מפלצת נורא מפחידה שהיא לא קיימת. בדיוק כמו שבצד השני אני מואשם יום אחרי יום שאני "מחלן" את הילדים הדתיים. אין לנו שום כוונה לשנות זהות של אף ילד במדינת ישראל".