כבוד זה בזה

עם תום תקופת האבלות ומיעוט השמחה של ימי ספירת העומר ועל רקע אירועי תקופתנו, עולים ביתר שאת הרהורים על הימים ההם והזמן הזה.
אחד מהרהורי התקופה שלא מרפה עוסק במגיפה שפרצה בקרב תלמידי רבי עקיבא, בתקופה שאחרי חורבן בית שני, בסביבות 100 לספירה. על פי התלמוד במסכת יבמות מתו במגיפה הזו, שהתרחשה בין פסח לל"ג בעומר, 24,000 תלמידי רבי עקיבא.
התלמוד מציין לא רק את האירוע, אלא נותן גם הסבר על מה ולמה התרחשה המגפה שפגעה אנושות בכל כך הרבה תלמידי רבי עקיבא, זה שאמר 'ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה', וכך לשון התלמוד- 'וכולן מתו מפני שלא נהגו כבוד זה בזה'.
זה משפט מטלטל. התלמוד לא אומר שתלמידי רבי עקיבא מתו בגלל שפגעו באופן אקטיבי האחד בשני- ביישו, העליבו, השפילו, וכיוצא בזה. התלמוד אומר שהמגפה באה לעולם בגלל 'שלא נהגו כבוד זה בזה'.
ראוי לו למשפט הזה שיהדהד בחלל האוויר הישראלי לא רק כמתאר אירוע היסטורי, אלא כתמרור אזהרה להווה ולמתרחש כיום. רבי עקיבא הוא זה שהניח לפתחו של העם היהודי את הכותרת הערכית שתהא בסיס חייו- 'ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה', והנה באו תלמידיו ולא השכילו ליישם את הכלל הזה בשטח, בחיי המעשה, בהתנהלות החברתית היום יומית, ועל כך, על פי התלמוד, באה המגפה.
פירושים רבים מגוונים ומעניינים ניתנו לפסוק המכונן הזה 'ואהבת לרעך כמוך'. זהו פסוק המגדיר את היחס החברתי הבסיסי של אדם לאדם. אחד ההסברים הפשוטים למשפט הזה הוא שהמילים הללו עוסקות ביכולת לקבל כל אדם כפי שהוא, בצלמו כדמותו. כמוך- כפי שהיית רוצה שינהגו בך, שיתייחסו אליך, שיאהבו אותך. זו בדיוק היכולת הנדרשת מאדם בעל אינטליגנציה רגשית להכיל את השונה, את הדעה האחרת, את הסגנון האחר, את ריבוי הגוונים וההשקפות.
זו היכולת לאהוב את הסובבים מתוך כבוד לצלם א-לוהים שבכל אדם.
כאשר בני אדם לא מסוגלים להתעלות ולנהוג כבוד איש ברעהו – באה על פי התלמוד המגפה ומזכירה לאנושות שלהתנהגות הזו יש מחיר, כפי שלמדנו בצבא- 'לכל שבת יש מוצאי שבת', ומי שלא מסוגל לנהוג כבוד באחר, שלא יצפה שינהגו כבוד בחייו שלו.
המגפה הכואבת שפגעה ב-24,000 תלמידי רבי עקיבא היא אחת הסיבות למנהגי האבלות, גידול הזקן ומניעת חתונות ושמחות בימים שבין פסח לל"ג בעומר.
הפסקת המגפה אז בל"ג בעומר, והחזרה לשיגרה היא אחת הסיבות לשמחה, למדורות ולהילולה בל"ג בעומר.
קזבלן בסרט המפורסם טבע את המשפט- 'בשביל כבוד צריך לעבוד'. על המשקל הזה נכון לומר שאם הקלקול בא בגלל שלא נהגו כבוד זה בזה, התיקון של כולנו, ובמיוחד בעת מגפה המשתוללת בעולם ובעם, צריך להיות בהגברת הכבוד ההדדי, מתוך ערך היסוד האנושי שלנו-
של 'חביב אדם שנברא בצלם- כי בצלם א-לוהים עשה את האדם'.
(בהר בחוקתי תשפ)