אחת לכמה שנים, ובעיקר כאשר ישנה האטה במשק, עולה מחדש סוגיית עידוד צריכת מוצרי "כחול לבן" כחלק מרצונה של הממשלה להגביר את הפעילות הכלכלית המקומית. ההנחה היא שהגדלת הביקוש למוצרי "כחול לבן", תחזק את היצרנים המקומיים, תגדיל את פעילותם הכלכלית, תוסיף מקומות העבודה ותצמצם את ממדי האבטלה ההולכים וגדלים בעת האטה ומיתון. במצב בו מצטמצמות אפשרויות התעסוקה, הן בשל התהליכים הגלובליים ארוכי הטווח והן בשל הרעה במחזור העסקים הפוקדת מעת לעת כלכלות, אין לוותר על אף הזדמנות הניתנת להרחבת היצע המשרות. מצד שני, יש הטוענים כי יצירת העדפה מתקנת עלולה לפגוע ברמת הרווחה של הפרט, ואינה בהכרח מעודדת בטווח הארוך יצירת משרות וצמיחה כלכלית.
בפרשתנו קיים עיסוק נרחב בנושאים כלכליים. חכמים דייקו מלשון הפסוקים תובנה הקשורה לסוגייתנו: "וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו". אמנם הפסוק עוסק באיסור הונאה, אולם בשולי הדברים ניתן לדייק שהמכירה היא ליהודי – "עמיתך". וכך דורשים חז"ל בספרא בהר (ג,ג) : "מנין כשהוא מוכר לא תהיה מוכר אלא לעמיתיך תלמוד לומר וכי תמכרו ממכר לעמיתך … ". העולה מכאן, שיש להעדיף עסקה עם יהודי על מנת שלא תיפגע פרנסתו. האמירה היא כללית והגבולות אינם ברורים. האם חייבים לקנות מיהודי גם אם הקניה מהגוי תהיה זולה יותר?
לפני כ- 500 שנים הדפיס מהר"ם מפדואה את ספר משנה תורה לרמב"ם. המהדורה נגנבה מבית הדפוס והגנב, שהיה גוי, החל לשווקה במחיר מוזל. ההוצאות של מהר"ם מפדואה להכנה לדפוס היו גבוהות, כך שהגנב היה יכול למכור זול יותר באופן משמעותי. הרמ"א פסק שיש להעדיף את מהדורתו של המהר"ם. אחד מנימוקיו היה, שיש להעדיף לקנות מיהודי מאשר מגוי למרות שהמחיר של הגוי היה זול משמעותית (תשובות הרמ"א סימן י'). יתכן וכך משתמע גם מפסיקתו של החפץ חיים בנוגע למסחר בארבעת המינים (שער ציון או"ח תרמח ס"ק עו):
"וצריכין הסוחרים הגדולים לידע, כשמזדמן להם לקנות האתרוגים משני מקומות, אחד מישראלים ואחד מנכרים, ושניהם בעניני הכשר הם שווים, יקנו מישראלים, וכמו דכתיב או קנה מיד עמיתך …".
אולם היו פוסקים שסברו שרק כאשר מדובר בהפרש קטן יש להעדיף את היהודי על הגוי. (עטרת פז חלק א חו"מ סימן י). יותר מכך, יש שהביאו מדרש אחר ממנו משתמע שאין זו חובה (פסיקתא זוטרתא ויקרא, בהר עא ע"ב): "למדה תורה דרך ארץ שלא תהא מוכר אלא לעמיתך ולא תהיה קונה אלא מיד עמיתך".
מדיניות ממשלתית המעודדת העדפה של קניית מוצרים "כחול לבן", תביא לתוצאות חיוביות לאורך זמן, רק אם מחירי המוצרים יהיו מספיק אטרקטיביים, ואיכות המוצרים הישראליים לא תהיה פחותה מזו המיוצרת בחו"ל. עד היום ניטש ויכוח בין התעשיינים החותרים לתעשייה חזקה ונלחמים לצמצם את הייבוא לבין פעילי המחאות ויוקר המחייה, שסבורים שניתן להוריד מחירים על ידי הגדלת הייבוא. אלו הם שני אינטרסים מנוגדים שיש להכריע בהם. נראה שהפתרון צריך להיות תמהיל ואיזון נכון, שבין הייצור לייבוא בין שוק מקומי לשוק תחרותי.
המסר העולה מהתורה הוא, שגם אם יש שיקולים כלכליים של תחרות ורווחיות, יש לשקול גם שיקול מוסרי של התמיכה במי שקרוב לנו. אולם בתקופתנו הקשה הדיון צריך לשקלל גם את הקריסה הכלכלית בחלק מן הענפים בעטיה של מגפת הקורונה. האחריות לצמצום המשבר מוטלת על הממשלה אבל אינה פוטרת את ציבור הצרכנים. צריך להתאמץ לקנות "כחול לבן", ולבחור במודע ברכישה של תוצרת מקומית. כל קנייה מקומית מגדילה את הסיכוי לצמצום האבטלה. יש כאן עוד הזדמנות ייחודית של ערבות בתוך החברה הישראלית.
אם תלכו בדרך אשר אני מתווה לכם, אזי גשמיכם – מלשון הגשמה – מימוש ייעודכם, הערכים והכוחות שלכם, יגיע ויתבטא בעולם
(בהר בחוקותי תשפ)
קנה "כחול לבן" בעידן של משבר
השארת תגובה