הרב אבינדב אבוקרט (רב קהילת אברהם יגל, גבעת שמואל)בדברי חז"ל (אבות דרבי נתן ב יב) מוצג רבי עקיבא כדגם מופלא ללימוד תורה המתגבר על כל הקשיים ותנאי החיים המורכבים, ביניהם היותו מטופל בילדים. ננסה בדברים הבאים לעסוק בדמותם של בניו של רבי עקיבא.
אחד מבניו הוא רבי יהושע, שמוזכר כמי ששואל את אביו בהלכות נגעים (שבועות ו א) ויש אומרים שהוא רבי יהושע בן קרחה המופיע בתלמוד פעמים רבות (תוס' שבת קנב א). התוספתא (כתובות ד ז) מתארת שהוא התנה עם אשתו בכתובתה שהיא זאת שתפרנס את הבית בעוד הוא יעסוק בתורה. אולם, במציאות נוצר קושי בין השניים. בשנות הבצורת האישה לא עמדה בעומס וקבלה על התנאי בפני חכמים. כששניהם עומדים בבית הדין, רבי יהושע מבקש מאשתו לספר על התנאי שלהם והדיינים נאלצים לומר לה שעליה לעמוד בהתחייבויותיה. הסיפור בין רבי יהושע ובין אשתו מזכיר לנו סיפור אחר- של רבי עקיבא ורעייתו. גם הם התחתנו מתוך חלוקה ברורה של בעל לומד ואישה מפרנסת. מה שהצליח מעל למצופה אצל רבי עקיבא, נקלע למשבר עמוק אצל בנו.
לא רק בנו של רבי עקיבא ניסה לחקות את הוריו, גם בתו ביקשה ללכת בדרכיהם. הגמרא (כתובות סג א) מספרת שבתו של רבי עקיבא התנתה עם בן עזאי שילמד תורה בעוד היא מפרנסת את ביתם. כראיה לכך מביאה הגמרא פתגם עממי 'רחילא בתר רחילא אזלא, כעובדי אמה כך עובדי ברתא'. הכבשה הצעירה הולכת אחרי הכבשה שלפניה וכך גם בתו של רבי עקיבא הלכה אחרי מעשה אמה. יש שרצו אפילו ללמוד מכאן על שמה של אשת רבי עקיבא – 'רחל', אולם גם בלעדי זה – ההתמסרות היא מאפיין בולט באישיותה.
בדברי המפרשים נמצא שהדמיון בין בת רבי עקיבא לאשתו היה מובהק ביותר. רבי יוסף משאש (נחלת אבות קצג) מתאר שבן עזאי לא היה שקדן ונפשו חשקה בבת ר' עקיבא מחמת יופיה. רק לאחר שהסכים לשקוד בתורה, הסכימה הבת להתקדש לו, בלא ידיעת אביה (שיטה מקובצת כתובות סג א). רבי עקיבא בערוב ימיו היה עשיר מופלג ונחשב לראש רבני ישראל. אין ספק שבתו הייתה יכולה להינשא לבחירי הלמדנים. אולם, מה שעשתה רחל לכלבא שבוע – עשתה בתה לרבי עקיבא.
אולם, החיקוי נכשל והתוצאה שונה לחלוטין ממה שהיה בבית ההורים. הגמרא (סוטה ד ב) מתארת שבן עזאי לא נשא אישה משום שנפשו חשקה בתורה. כשבעלי התוספות (כתובות סג א) מנסים ליישב זאת עם הסיפור של בת רבי עקיבא הם מציעים שני הסברים. הראשון הוא, שבן עזאי התחתן אולם לאחר החתונה פרש מאשתו והתגרש ממנה. השני, נועז מקודמו, מציע שבן עזאי רק התארס אבל לאחר מכן ביטל את השידוך.
תיאור מבהיל של הפרידה מובא בדברי האלשיך (שיר השירים א ד) שלפיהם '..בן עזאי.. מעריבות וחשק שחשקה נפשו מאז בתורה נמשך גם לגופו חשק כל כך עצום ורב בתורה, עד אמור לאשתו בתוך חופתה: 'בתי לכי לבית אביך, נפשי חשקה בתורה!". מול רבי עקיבא שהבטיח לאשתו ירושלים של זהב, שראה בתורה שלו ושל תלמידיו תוצר של עמל אשתו, אנו פוגשים למדן שמאבד את החשק הבסיסי לחיי נישואין.
כשאנו נפגשים עם שני הילדים הללו, אנו פוגשים את הקושי בהעתקת מודל אידיאלי. רבי עקיבא ואשתו היו שילוב מופלא של כבוד הדדי ואהבה עמוקה בין בעל ואשתו לצד דבקות בתורה והתמסרות עמוקה לשקידתה. הילדים הגדלים בבית שכזה אינם יכולים שלא להתפעל מהוריהם ולנסות ללכת בעקבותיהם. אבל השילוב העדין הזה קשה מאוד להעתקה פשטנית. נישואי הבן נתקלים בקשיים גשמיים ואילו נישואי הבת לא יוצאים אל הפועל בגלל התעלות רוחנית. שני סיפורים על שני ילדים, שמקפלים בתוכם את כל הדילמה החינוכית – בנים ההולכים בדרכי אבותיהם אך גם בשביל שלהם…
(בהר תשעט)
