כל הפוסטים של הרב אבינדב אבוקרט (רב קהילת אברהם יגל, גבעת שמואל)

שיאה של חנוכת המשכן מתבטא בברכה של אהרן לעם, לאחר עשיית הקרבנות – 'וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת ידו יָדָיו אֶל הָעָם

מפתיע לגלות שרבי עקיבא, גדול מלמדי תורה שבעל-פה, מגיע מייחוס פשוט במיוחד. הגמרא (ברכות כז ב) מתארת שחכמים חששו מלמנות

פרשני המקרא נחלקו בשאלה האם הצרעת היא מחלת עור רגילה או נגע רוחני התלוי במצבו של האדם. אחת הראיות לכך

אחרי חודשים של הכנות, ושבעת ימי המילואים הגיע תורו של אהרן להתחיל בעבודת הקודש. משה פונה אל אהרן ומזמין אותו

הלשון המיוחדת בה משתמש הקב"ה בתחילת פרשיית קרבן העולה (ויקרא ו ב): "צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר", הביאה את

בדברי חז"ל (אבות דרבי נתן ב יב) מוצג רבי עקיבא כדגם מופלא ללימוד תורה המתגבר על כל הקשיים ותנאי החיים

אחד מדיני הפרשה עוסק ביהודי שירד מנכסיו ונמכר לעבד אצל גר או אצל גוי – 'וְכִי תַשִּׂיג יַד גֵּר וְתוֹשָׁב

משפחות הלויים – גרשון, קהת ומררי – הפכו לסמלים מייצגים של דרכים שונות בעבודת ה'. האדמו"ר מאיזביצא רואה בבני קהת

מפשט הפסוקים משתמע שבלק חשש מכך שישראל יכבוש את ארצו ולכן רצה להחליש את כוחם. מדוע שיחשוש מכך, הרי ישראל

כשהתלמוד (בבא בתרא יד ב) מונה את ספרי התנ"ך ומחבריהם הוא מציין "משה כתב ספרו ופרשת בלעם ואיוב". אם ספרו