הרב ד"ר משה רט (מכון עולמות)ללמוד מההיסטוריה זה חשוב, אבל עד כמה אנחנו באמת מכירים את ההיסטוריה? התודעה ההיסטורית שלנו מעוצבת לא מעט בידי גורמים בעלי אינטרסים, שמקדמים סיפורים מסוימים ומעלימים אחרים בהתאם למטרותיהם והשקפתם. מן הראוי שנרחיב את ידיעותינו מעבר למה שנמצא בספרי הלימוד הרגילים ונתוודע לאמת שמאחורי כמה פרשיות מימים עברו.
הנה כמה דוגמאות. מי לא מכיר את סיפורו של גליליאו גלילי, שהועמד לדין בידי הכנסייה בגלל חידושיו המדעיים? דמותו של גליליאו הפכה לסמל של איש המדע החותר לאמת ללא חת, כשהוא נרדף בידי אנשי הדת החשוכים והקנאים המנסים להשתיק אותו. בעקבות מקרה בודד זה נוצר המיתוס כאילו הכנסייה הנוצרית – והדת בכלל – מתנגדת מטבעה למדע ולקדמה, וכאילו קיים קונפליקט מובנה בין דת למדע. אלא שהאמת שונה לחלוטין. הכנסייה של ימי הביניים מעולם לא התנגדה למדע, ואף תמכה באוניברסיטאות ובאנשי מדע מובילים רבים, שחלקם באו מבין שורותיה. למעשה גם תגליותיו של גליליאו זכו בתחילה לתמיכה נלהבת של האפיפיור ובכירי כנסייה אחרים; הוא לא הועמד לדין בגלל ה"כפירה" שבהן אלא בעקבות סכסוך אישי עם האפיפיור, שדחף את הכנסייה לחפש עילות להתנכל לו. לכנסייה הקתולית יש רשימה ארוכה של פשעים, אבל רדיפת אנשי מדע בפירוש אינה אחד מהם (גם איש מדע אחר, ג'ורדנו ברונו, שהועלה על המוקד בידי הכנסייה, לא הוצא להורג בשל חידושיו המדעיים אלא בגלל שלעג וזלזל באמונותיה). דורות שלמים חונכו על המיתוס של גליליאו רק בגלל שהוא שירת את האינטרסים של גורמים אנטי-דתיים מסוימים.
ולעומת זאת, האם שמעתם פעם על "כת ההיגיון"? מדובר בתנועה אתאיסטית ואנטי-קלריקלית שנוסדה בצרפת במאה ה-18 וערכיה היו האמת, החירות וההיגיון. בשם הערכים הללו הובילה תנועה זו במהלך שלטון הטרור בצרפת (1793-1794) קמפיין אגרסיבי לעקירת האמונה הדתית וכל סממניה. כנסיות נסגרו והפכו ל"מקדשי ההיגיון". המלה "סיינט" סולקה משמות רחובות, ונקבע חוק לפיו הכתובת היחידה בכניסת לכל בית קברות תהיה "המוות הוא שינה נצחית". נאסר כל פולחן דתי וחינוך דתי בפומבי או בפרטיות. דמם של אנשי כמורה, נזירים ונזירות ותומכיהם נעשה הפקר, והם היו חשופים להוצאה להורג מיידית. חלקם אולצו להתחתן בכפייה כדי להפר את נדרי הפרישות שלהם. השיא היה ב"פסטיבל ההיגיון" – פסטיבל הוללות שנערך בכנסיית נוטר-דאם תוך חילולה וביזויה. בסופו של דבר לרובספייר נמאס מכל העניין והוא ערף את ראשיהם של מנהיגי כת ההיגיון, כדרכו בקודש. אבל על רדיפה זו של אנשי דת בידי אתאיסטים הדוגלים במדע ובהיגיון לא שמעתם כנראה. היא פוגמת בדימוי לפיו המדע קשור לנאורות וסובלנות והדת היא תמיד הקנאית והרודפת, ולכן מעדיפים להסתיר מאיתנו אירועים כאלה.
ומה לגבי איש מדע אחר, שנרדף לא על ידי אנשי דת אלא על ידי הממסד המדעי של דורו? ד"ר איגנץ זמלווייס היה רופא יהודי-הונגרי בן המאה ה-19, שגילה שחיטוי ידיהם של הרופאים בין טיפול במתים לטיפול ביולדות מפחית במידה ניכרת את תמותת היולדות. כיום היה בוודאי מקבל פרס נובל, אולם המדענים של זמנו לא ששו להודות בטעותם ולאמץ גישה העומדת בסתירה לתיאוריות שרווחו אז. הם הוקיעו את שיטתו כאמונה טפלה, האשימו אותו ברמאות וכינו אותו "הטיפש מפשט". זמלווייס פוטר מעבודתו, הושמץ ונרדף עד שלקה בהתמוטטות עצבים ואושפז במוסד לחולי נפש, שם הוכה למוות בידי המטפלים. זה היה היחס שהעניק הממסד המדעי למי שהעלה "רעיונות כפירה", שהצילו את חייהם של המונים רבים. כמה מאיתנו שמעו על כך?
אז בפעם הבאה שמישהו מנסה למכור לכם סיפורים על הקונפליקט בין המדע הנאור לדת החשוכה, כדאי שתצטיידו בכמה עובדות היסטוריות שימחישו היטב את הסילוף שבטענה זו, עד שהאמת תצא לאור.
(בהר תשעו)
